Monday, February 12, 2018

אייפון X - סקירת עומק וביקורת

נתחיל בזה שאני ממש לא אוהב לכתוב על דברים משעממים, וכשאני לא אוהב לעשות משהו אני פשוט לא מצליח לעשות אותו. זו הייתה בעיה בעיקר בבי״ס, מאז זה משתפר. מבטיח לכם שהתחלתי, ומבטיח שלא הצלחתי לסיים סקירות על איוס 9 ו-10, סקירה על האייפון 7, סקירה על מק OS סיירה. הבעיה בכל הפוסטים האלה הייתה פשוטה. כנראה שלא היה מעניין לקרוא אותם, אז תחשבו איזה סיוט היה לכתוב אותם. וזו הייתה הבעיה העיקרית של אפל בשנים האחרונות. היא עשתה את המינימום המוחלט כדי לשרוד בשוק תחרותי ביותר, והיה משעמם לעבור בין מערכות ההפעלה שלה ובין מכשיריה. זה הרגיש כ״כ כמו מה שכבר היה לכם בכיס שלא היה ברור שבכלל יש, או יהיה, על מה לכתוב.

אם הפוסט הזה פה זה אומר שיש על מה לכתוב. האייפון X, בעברית, האייפון עשר, הוא משהו חדש.


רקע
האייפון הוא חוד החנית של הליינאפ של אפל. הוא מספיק חזק כדי להביא משתמשי פיסי לעולם המק, הוא מספיק חזק כדי להרוג את הפלאש, עוד לפני שברי אלן הפך למיינסטרים. האייפון הזה נשאר די אותו דבר כבר 4 שנים. אספר לכם משהו שאתם לא יודעים על משתמשי אפל, כשהם בוכים על עיצוב ישן, הם בעצם מבקשים מסך גדול יותר. זה קרה באייפון 4, חזר על עצמו באייפון 5, והנה כשאפל נפלה על גודל מסך מדויק של 4.7 אינצ׳ באייפון 6 (אגב, HTC וגוגל הבינו את הטריק הזה 4 שנים קודם בנקסוס 1) ופאבלט 6 פלוס עם מסך 5.5 אינצ׳, זה נרגע. אפל ניצלה את הרגיעה הזאת ל-4 שנות עמידה במקום, בהן עשתה שינויים פנימיים (ראויים מאוד) לאייפון, ביניהם הוספת מסך עם רגישות לעוצמת המגע (וכך אכלה לארוחת בוקר את הלחיצה הארוכה מאנדרואיד, אך נאלצה לאמץ אותה במכשירים ישנים) או הוספת צילום סטילס באנימציה. כל אלה לא הפכו את המכשירים לנמכרים יותר, ואין שום סיבה להוציא אי אלו אלפי שקלים על מכשיר שדומה למה שיש לכם בכיס, ולא יספק חוויה שונה משמעותית.

4 שנים תמימות שמשתמשי אפל נאלצו לבחור בין סמארטפון בגודל נוח עם מסך קטן יחסית, לבין פאבלט עצום וכבד עם מסך גדול וסוללה נהדרת. במקביל, בעולם האנדרואיד, משתמשים החלו לקבל מסכי ענק על מכשירים שנוח להחזיק ביד או להכניס לכיס, כל אותה העת רקחה אפל את תשובתה היקרה: האייפון 10.

היה 7, איך נהיה 10? בחשבון גשש חיוור מקוצר, אפל החליטה שהיות והאייפון שממשיך את ה-7 עשוי זכוכית, זכוכית זה עיצוב חדש וראוי למספר את המכשיר החדש אייפון 8, וכך דולג לאחר כבוד ה-7s. מה עם 9? שאלה טובה, אולי נראה אותו בשנה הבאה. היה 10, איך נהיה X? אני לגמרי בעד מספור רומאי, לא כך זליון ילדי דור ה-QWERTY שהולכים לקרוא לאייפון הזה אייפון איקס (וזה לחובבי ריק ומורטי).

האייפון עשר פורש ליינאפ חדש לאפל: אם עד עכשיו היו שני מכשירי דגל, האייפון והאייפון פלוס, ודגם תקציב בדמות האייפון SE או כל דגם משנה קודמת, אפל מכריזה על ליין דגל חדש, ובכך הופכת את מכשירי היוקרה שלה למכשירי ביניים, בלי להוריד את מחיריהם. מנקודת מבט כלכלית, אפשר רק ללמוד מאפל איך הגדולים משחקים במשחק, כשרק הם יכולים. זה מהלך מלוכלך וגאוני, ואנשים קונים אותו במליונים, אולי רק 18 מליונים, ובכל זאת. 

לאייפון X הבטחה פשוטה ועוצמתית: להביא את הטוב משני העולמות- מימדים ומשקל של אייפון 7, מסך וסוללה של אייפון 7 פלוס. כל זאת ועיצוב זכוכית של אייפון 8 לטובת טעינה אלחוטית, מצלמה כפולה עם זום אופטי וייצוב פיזי ממש כמו באייפון פלוס, ומסך שמתעתד להתעלות אפילו על זה של האייפון פלוס שהפך פתאום לדגם ביניים. זו ההבטחה, איפה המציאות?


ההבטחה והמציאות
כל אלה ותג מחיר הזוי גם במונחי סמארטפוני אפל הופכים את האייפון X להבטחה שמאוד קשה לקיים. ואפל מקיימת. האייפון X, ככל הנראה כי לכך כיוונה החברה מלכתחילה, מהווה צעד עצום קדימה הן מהאייפון והן מהאייפון פלוס, הוא שדרוג גדול ומרשים לשניהם, והשילוב בין המסך העצום, המהירות, חיי הסוללה המרשימים והגודל והמשקל ישאירו אתכם פעורי פה. לא בהכרח פעורי פה ברמת 4600 שקל, אך פעורי פה.

אהבתי מאוד את האייפון 4S למרות המסך הקטן יחסית, כך גם עם האייפון 5S. כשעברתי לאייפון 6 פלוס, הבנתי מהר מאוד שאני לא אוהב פאבלטים. אחרי שנתיים איתו שמחתי לחזור לאייפון 7 בגודל 4.7 אינצ׳. שם היו אלה חיי הסוללה הבינוניים שהובילו את האייפון לחיקו של קייס כבד, גדול ומסורבל הידוע בתור Mophie JuicePack, סוללה ניידת + כיסוי קשיח לאייפונים. באייפון X לראשונה אנו זוכים בסוללה מרשימה לצד עיצוב, ועל כל אלה מסך באמת נפלא. אפל הצליחה להציע פה סמרטפון טוב יותר באופן ניכר, וזה בעיני כל הסיפור. את התחושה הזו אולי ירגישו פחות משתמשי אייפון פלוס שישדרגו למכשיר החדש ויזכו לחיי סוללה קצת פחות טובים, ומסך גדול רק קצת יותר, תמורת משקל וגודל שגם כך לא כ״כ עניינו אותם.

האייפון X מספק חוויה יותר טובה מקודמיו כמעט בכל פעולה, ומצליח להציע תחרות ראויה למסכים הגדולים, המתעקלים והכעורים של יצרניות האנדרואיד, שנופלים, בגלל מגבלות מערכת ההפעלה, בחיי הסוללה. מבחינת ביצועים, המכשיר הרבה יותר מטס. מעולם לא הרגשתי שהיה מכשיר נקי מלאגים כמו האייפון X, גם אם נקי מבאגים הוא ממש ממש לא (בוידאו באגי ילדות של מערכת ההפעלה איוס 11 על אייפון X, רובן נפתרו עכשיו והורגשו במידה כזו או אחרת בחודשים הראשונים עם המכשיר):



סוללה
מה אתם עושים עם הטלפון שלכם? לרוב יותר ממה שאתם חושבים. מתעוררים בבוקר עם שעון מעורר, קוראים קצת מה חדש ב-Quartz, עונים לכמה הודעות לינקד-אין, משיבים על כמה מיילים, בודקים מזג האוויר, בודקים פקקים לעבודה, בודקים את השעה (10 פעמים), מפעילים את הרומבה, שמים טיימר לכבות את הבוילר, מתחברים לאוטו למוזיקה, עושים שיחה, עושים עוד שיחה, מגיעים לעבודה. מתחברים לאוזניות ושומעים מוזיקה שעה-שעתיים. בינתיים משיבים להודעות ווצאפ, עונים לשיחה או שתיים, ובין לבין מעיפים מיילי זבל לפח פה ושם. עוד שעה של מוזיקה אחה״צ וזה פחות או יותר הכל. את השאר עושים על המחשב. לא אמרנו משחקים, לא אמרנו מציאות וירטואלית ולא אמרנו תוכנות מקצועיות כבדות מעבד מ-Enlight ועד Skype.

ביום ממוצע הייתה סוללת האייפון 7 מגיעה ל-60 אחוז בצהריים, ולקראת ההגעה הביתה בערב ל-45 אחוז. אם לא הייתי טוען את המכשיר, הייתי מחבר אותו בלילה למטען עם 30-40 אחוזי סוללה, בהתאם לשימוש במכשיר בערב.

ביום ארוך, בו הייתי יוצא מירושלים ונוסע לת״א (משתמש במכשיר כנקודת גישה ניידת למערכת הניווט ברכב) היה האייפון 7 מגיע ל-40 אחוזי סוללה עד 3 בצהריים, וצונח עד 20 אחוזי סוללה כשהגעתי בחזרה לירושלים סביב 8 בערב. בקיצור, בקושי יום עבודה שלם, במיוחד אם אופי השימוש הוא כבד (שיחות מרובות, נקודת גישה ניידת, ניווט, ווצאפ ואפליקציות מקצועיות כגון Slack, Asana, Working Copy, שום דבר יוצא דופן).

לאייפון X תוצאות שונות לחלוטין. ביום רגיל המכשיר מגיע ל-79-80 אחוזים עד 3 בצהריים, ובחזרה הביתה נע בין 60 ל-65 אחוזים. בלילה, האייפון מתחבר למטען כשהסוללה על 50-55 אחוזים, מוכן לכמעט עוד יום עבודה. ביום עמוס עם נסיעות בינעירוניות מגיע האייפון ל-65 אחוזים עד 3 בצהריים, 55 אחוזים ב-6 בערב. עד היום, לא הצלחתי להוריד את האייפון X מתחת ל-25 אחוזי סוללה ביום, ומנגד, אני לא משחק במשחקים כבדי גרפיקה או משתמש בכלים גראפיים. בכלל, אין לי פייסבוק אז אני לא דוגמה לשום דבר.

על פי אפל, לאייפון X חיי סוללה במקום טוב באמצע, בין האייפון 8 (12 שעות גלישה, 14 שעות שיחה, 40 שעות מוזיקה) לבין האייפון 8 פלוס (13 שעות גלישה, 21 שעות שיחה, 60 שעות מוזיקה). על פי הבדיקות של אפל, אלה שהצלחתי לשחזר העלו תוצאות זהות: 12 שעות גלישה, 21 שעות שיחה, 60 שעות מוזיקה, 13 שעות וידאו.
באייפון 7, בדיקות ידניות העלו את המספרים הבאים: 6.5 שעות גלישה, 10 שעות שיחה, 30 שעות מוזיקה. זה לא אומר הרבה, אך יכול להוות נקודת השוואה נאה בין הדגמים. שימו לב שכמה דקות בסאבווי בניו-יורק, שם אין קליטה, או שעה וחצי של נקודה אלחוטית ניידת לטובת ניווט ברכב יעלו לכם ב-10-20 אחוזי סוללה. מבחינת סוללה, עדיף לנווט באמצעות האייפון (עם מסך דולק) מאשר לפתוח נקודת גישה אלחוטית למכשיר ניווט חיצוני.

אז כן, זו הסוללה הכי משתלמת שאפשר למצוא באייפון לעומת גודל המכשיר. היא אחת מנקודות החוזק הגדולות ביותר של האייפון החדש, ושל הפלטפורמה של אפל באופן כללי.

מצלמה
בדומה למצלמת האייפון פלוס, הייצוב האופטי יוצא דופן. לשתי העדשות רמת זום שונה, באופן שמאפשר זום אופטי עד x2, וזה מאוד מרשים. כבר שנים שהאייפון יכול להחליף מצלמה של ממש, וככל שהוא מתבגר כך הולכת אפליקציית המצלמה ומשתכללת (כעת, ניתן לשלוט בצבעים ובתאורה שמיוצרת ע״י אלגוריתמים), אך חשוב מכך, אפליקציות צד ג׳ מקבלות שליטה על פרמטרים שונים במצלמת המכשיר.

לא אוסיף מילים על צילום, תחום שאני לא מתמצא בו לעומק. רק אפנה אתכם ללינק הבא, עם השוואה רחבה של המצלמה לזו המצוינת של הפיקסל של גוגל, והלינק הזה משווה את המצלמה לזו של הסמסונג נוט 8.

טעינה אלחוטית
שלא תבינו אותי לא נכון, לא תשמעו אותי מתלונן על כך שאפל הוסיפה תמיכה בטעינה אלחוטית לטלפון שלה, ובטח לא אתלונן שהיא תומכת בסטנדרט ולא המציאה את הגלגל מחדש בגרסת אקספנסיב כמו שהיא יודעת. רק תשמעו אותי אומר שאלא אם כן אתם מתכננים לשים עוד סכום לא מבוטל על מטענים אלחוטיים - זו בשורה חלקית בלבד, ובשלב ראשון היא לא אומרת עליכם כלום.

בשנה שעברה, ציידתי את האייפון 7 שלי בקייס סוללה של מופי. הגאדג׳ט המסורבל סיפק לאייפון שלי כוח כשסוללתו החלה להחלש (וזה קרה הרבה), ובין השאר אפשר לו להטען אלחוטית. את הפיצ׳ר הזה צר לי לומר שבקושי יצא לי לנסות. ומדוע? ובכן, בבית יש לי רק מטען אלחוטי בודד שהבאתי כדי לבדוק את העניין. המטען הזה התאים רק לקייס של מופי, ועכשיו הוא מתאים רק לאייפון X, וזו בעיה.

השעון החכם של אפל יטען רק ממטען אפל, והאירפודס ידרשו קייס מיוחד שתומך בטעינה אלחוטית כדי להינות מהעניין. כמובן שאין בכלל מה לדבר על טעינה אלחוטית לאייפד או למק, שדורשים יותר כוח.

ובכלל, זו בכלל לא הטענה אלחוטית, ויש לה יתרונות, אבל לא מה שאתם חושבים.

אם יש לכם מטען USB-C מהיר, נגיד כזה של מק, ויש לכם כבל לייטנינג ל-USB-C נגיד כזה שקניתם ב-30 דולר רק למטרה הזו (כי למה שיהיה לכם כזה אחרת?) תוכלו לטעון את האייפון מהר. כמה מהר? 50% בחצי שעה, די מגניב.

פוקר פייס ובוקר פייס
את חיישן טביעת האצבע שאפל רק התחילה להטמיע כמו שצריך, ה-TouchID, איבדנו, לטובת FaceID, חיישן הפנים הביומטרי האישי שלכם. בניגוד למשרד הפנים, לאפל אין מאגר ביומטרי והפנים שלכם נשמרות אך ורק על שבב מוצפן בטלפון שלכם, בשימוש כדי לפתוח את המכשיר או לאשר רכישות (או לפחות זה שהם אומרים). לוקח קצת זמן להתרגל להבדל בין החיישנים, ומנקודת מבט של משתמש קשה לדעת מה עדיף.

איפה עדיפה האצבע על הפנים:
  • כאשר מראים משהו באייפון למישהו לידכם בחדר, אז מרגישים בבירור את ההמתנה של האייפון שתביטו לו בעיניים, במבט חודר, שיראו שאכפת לכם.
  • TouchID מאפשר להכניס עד 5 אצבעות למערכת, ובכך לזהות את האגודל, את האצבע, ולפעמים גם את האגודל של החברה. FaceID הוא זיהוי ביומטרי אישי, אפשר להכניס רק פנים בודדות אז החברה ננעלת בחוץ. עם זאת, אם ובת הודיות הוכיחו כי לא צריך להיות תאומים זהים כדי שהאלגוריתם של אפל יטעה. בקיצור, זו תוכנה, לא אלוהים.
  • אמנם הזיהוי עובד יפה בחושך, אבל במיטה, כשהפרצוף שלכם קצת הפוך ובזווית - לכו חפשו את החברים שלכם
  • אם החלטתם לפתוח את הטלפון בזמן נהיגה, הרבה, הרבה פחות מסוכן לשים אצבע על כפתור מאשר לתת מבט סקסי בטלפון שבחיקכם
  • בכלל, מבט למטה אל הטלפון לא יעזור, הוא יזהה אתכם אם הוא מולכם, לפחות באופן חלקי. תאלצו להרים את הטלפון בזמן נהיגה לגובה השוטר כדי לעשות לו אנלוק. עוד סיבה לוותר על החוויה.


איפה עדיף לראות מלגעת:
  • פתיחת המכשיר בחורף, עם כפפות
  • פתיחת המכשיר כאשר היד רטובה או מיוזעת קלות
  • פתיחת המכשיר כאשר אין יד פנויה


זה לא מושלם, אבל זה עובד טוב, טוב מספיק כדי להחליף את TouchID. עם זאת, לעתים מצאתי את עצמי נותן לטלפון שלי מבט שני מרוגז, כמעט נעלב, ״אתה לא מכיר אותי? אתה רואה רק אותי, לפני דקה ידעת מי אני? אז ככה אנחנו? סבבה״. ואז הוא נפתח אחרי שנייה יותר. כן, לסירי לוקח רגע לזהות אותי עצבני.

רחוק מהבית
לאייפון X אין כפתור בית. אם תנסו להדליק אותו במקום בו היה כפתור הבית יצא שנגעתם במסך והוא ידלק, שזה הגיוני. אם האצבע שלכם כבר איפה שהיה פעם חיישן טביעת האצבע, תרימו אותה ופתחו את המכשיר. זה מסר שחוזר בשימוש באייפון X, ותוך כמה ימים תתרגלו להיעדר המקש הפיזי.

היו סביבי שאמרו שהם מתגעגעים למקש הבית, לזיהוי האצבע, לדברים שאפל עשתה כמו שצריך עד עכשיו, והם צודקים. לוקח זמן להתרגל לשינויים, עבורי זה היה קל ומהיר למדי. פרט לכך שיותר מדי פעמים יצא שלקחתי צילום מסך במקרה, או הפעלתי את סירי מבלי משים.

פרט להרמת האצבע לחשיפה מסך הבית, אם תעבירו את האצבע ימינה או שמאלה על תחתית המסך תעברו בין אפליקציות רצות. אם תעלו את האצבע ותשאירו אותה שם רגע קצר, מיד תרגישו רטט וכך תיכנסו למסך המעבר בין אפליקציות רצות כמו קלפים. ״העפה״ של קלף כלפי מעלה תסגור את האפליקציה.

זה ממשק ממש נפלא שהומצא ע״י חברת פאלם האמריקאית בסמוך להשקת טלפון הפאלם-פרה בסמוך להשקת האייפון הראשון. o.O



טופ-נוטש
כדי להגיע למסך 5.8 אינצ׳ מצד לצד על האייפון X, היה על אפל לתמודד עם החומרה שנמצאת בראש המסך: מצלמות וחיישני ה-FaceID ושיחות הוידאו, וכמובן רמקול האפרכסת (כן, ככה זה נקרא, תתמודדו). הפתרון היה לחתוך חתיכה מהמסך, אך לא כזו שתקטין אותו באלכסון, כדי שהמספר שמוצג על הדף ללקוח לא יפגע, 5.8 אינצ׳ פחות הנוטש, הבליטה, שבראש המכשיר.

מה לא נאמר על הבליטה הזאת? היא מפריעה, מסיחת דעת, לא נוחה, החלטה עיצובית הזויה, דווקא חמודה, היא סמל סטטוס. הכל נאמר עליה חוץ מדבר אחד: זה פשוט לא כ״כ משנה. מסך 5.6 אינצ׳ בלי נוטש, מסך 5.8 עם נוטש, במה אתם מתעסקים?

מה שכן, לעתים קצת מפריע שחלק פעיל במסך נעלם לו מאחורי הנוטש. אבל זה פתיר למדי. האם אני חושב שאפל הייתה צריכה לעשות מסך קצת יותר קטן ולוותר על הבליטה הזו? לא יודע, לא כ״כ אכפת לי. קצת אכפת לי ששני האיזורים סביב הנוטש נותנים מקום רק לאייקון של הסוללה, וכדי להגיע לאחוזים צריך להוריד את איזור השליטה, זה די מציק. שם גם מסתתר העיגול הקטן שאומר שהמכשיר מבצע סנכרון עם המחשב.


אבזור
מעבר למטען אלחוטי, שכבר הבנתם שהוא אופציונאלי פלוס, לארוז את מכשיר הזכוכית בקייס לא תהיה לכם ברירה. 11 שנות סמארטפונים מוכיחות שיש שתי קטגוריות לנרתיקי טלפונים: אלה שמגנים על המכשיר היטב ואלה שנאים למראה ונעימים להחזקה. זו תמיד, לצערי, לא אותה הקטגוריה. Otterbox למשל, יצרנית קייסים מקושחים ועמידים ברמות שונות, מציעה קייס מסורבל ופלסטיקי למדי לאייפון עשר שנמכר ב-140-180 שקלים. בניגוד אליה, אפל עצמה מציעה כתמיד קייס עור יוקרתי שמגן יחסית על המכשיר אך לא פוגם בעיצובו, שם הבעיה היא המחיר, 350 שקלים ליחידה. הפתרון הנאה באמצע הוא בדר״כ קייסים סיניים בגימור יוקרתי יחסית, שמחקים את אלה של אפל להם צריך לחכות חודש שיגיעו בדואר. השנה לוקחת את הדגל של קייס סיני עם ערך לעומת תועלת היא X-level שמציעה קייס עור איכותי שדומה מאוד לזה של אפל עצמה, בשחור ובחום, ב-25-35 שקלים. הגיוני למדי. מומלץ להזמין 2, שיהיה להחליף בעקבות בלאי סביר או לתת לחבר שיתלהב. במחיר כזה הבעיה היא זמן ההמתנה למשלוח.

אבזור נוסף שהולך יד ביד עם המכשיר החדש הם האירפודס, אוזניות האלחוט של אפל, עליהן בסקירה נפרדת (שכן הן עובדות אותו דבר עם כל אייפון).

אסטרטגיה
עלו שמועות לפיהן אפל תפסיק את ייצור האייפון X בגלל היעדר ביקוש, בהגעת הדור הבא. שמועות על היעדר ביקוש בצד ומציאות בצד (אפל יצאה עם 3 אייפונים השנה, והם אוכלים זה לזה את נתחי השוק) כאשר מכשיר יקר לייצור מגיע לשנתו השנייה, אפל מפסיקה את הייצור שלו ומחליפה אותו בדגם מקביל, זול יותר לייצור. האייפון 5S הופסק שנה אחרי שהוכרז, והוחלף באייפון 5C, שמטרתו להוזיל לאפל עלויות ייצור למכשיר ״הזול״ שלה באמצעות גב פלסטיק במקום אלומיניום וזכוכית. האייפון X הוא רק ההתחלה של העיצוב העתידי של מוצרי אפל, ואין לחשוש שלא תמצאו אותו על המדפים.

בנוסף, אפל מחזירה (בקטנה) את תסמונת האופנה המרגיזה של מוצריה, היקרים משמעותית מהתחרות, ומרגיש שהיא מוציאה מכשיר יקר רק כדי שאנשים יוכלו להראות שהיה להם מספיק כדי לקנות את היקר יותר, את היקר ביותר. זה הצד האפל של התפוח, אבל מסתבר שגם אותו אוכלים.


סיכום וערך מוסף
האייפון X הוא הנוסחה המושלמת של אפל לגודל ומשקל לעומת מסך וסוללה, בפעם השנייה מאז שפיצלה את הליינאפ באייפון 6, מנסה אפל לייצר את האייפון המושלם, והוא אכן שדרוג משמעותי מכל דגם קיים. הקטנת שולי המכשיר עד אפס היא ככל הנראה מגמה של אפל, שתלך ותתפוס עבור האייפון SE העתידי, עבור הדור הבא וכמובן עבור מכשירי האייפד פרו שיבואו עלינו לטובה כפי שמציע הוידאו בסוף הכתבה ובו שלל הדמיות גרפיות של איך זה עלול להיראות.

בינתיים, האייפון X פה והוא יקר בטירוף, אבל הוא גם האייפון שאני הכי אוהב מאז שנגעתי באייפון. אותה הרגשה שהייתה לי באייפון 4S ועד ל-5S, שהמכשיר המדהים הזה מחזיק מהבוקר עד הערב בלי להשתעל, חזרה ובגדול. ואסיים במילותיו של אלכס קראנז, שכותרתו לסקירתו של המכשיר הפלצני הזה היא ״אני שונא את כמה שאני אוהב את האייפון החדש״, וזו התחושה.

אפל קורעת במחיר, ואף מסירה מהשוק את מכשיר ה-128 גיגה, כדי שתיאלצו לבחור בין 64 דיאטטי יתר על המידה לבין 256 יקר בטירוף. כל אלה צעדים מרגיזים ומעצבנים, ובכל זאת, המוצר טוב מספיק כדי לכסות על כך, ואפל יודעת וסוחטת.