Sunday, January 17, 2021

אייפד פרו 2020 - סקירת עומק וביקורת

ב-18 במרץ, כאשר הקורונה הכתה גלים והרחובות התרוקנו מאדם, יצאה אפל בהכרזה: ״המחשב הבא שלכם הוא לא מחשב״ והתמונה מתחת רמזה שהמחשב הבא שלכם הוא אייפד, אייפד פרו 2020. ההכרזה קיבלה תוקף כפול בכניסה לשגרה של עבודה מהבית ולמידה מרחוק, פגישות בוידאו ובינג׳ים בסטרימינג לתוך הלילה. האייפד אכן נראה יותר מאי פעם, ״המחשב הבא שלכם״. לאחר חצי שנה עם האייפד המתקדם ביותר של אפל אני מודה שהוא מדהים ונהדר, ומותח את גבולות הטאבלט עד קצותיהם (ופינותיהם המעוגלות) - אבל הוא לא מתקרב להיות מחשב. המרחק היה ונותר, אינסופי. 


האייפד פרו 2020 הוא דור רביעי לדגמי הפרו, ודור שני לטאבלטים ללא כפתור בית עם עפרון ומקלדת משודרגים. לצד האייפד החדש הכריזה אפל על תמיכה בהצגת סמן בחיבור עכברים חיצונים (לכל דגמי האייפד - הרי זה מבורך) וכן מקלדת ועכבר (טראק פד) משולבים יעודיים, אשר מתמגנטים לאייפד, מקבלים ממנו כוח (כך שאין צורך לטעון אותם), מוסיפים לו שקע USB-C שני לצורכי דיסק חיצוני למשל, ומאפשרים שליטה בטאבלט ממש כמו במק או בלפטופ אחר. למעשה, יחד עם מסך המגע התומך בעפרון של אפל (המתמגנט גם הוא לגוף המכשיר לקבלת חשמל), מדובר במכשיר עם עליונות קלט מאין כמוה. לא משנה אם אתם ציירים, סטודנטים למתמטיקה, משוררים, עורכי דין, ארכיטקטים או מוזיקאים - יהיה לכם נוח להזין תוכן לאייפד. בחיי סוללה מדהימים של 10 שעות ומסך של עד 12 אינצ׳ ולו רמקולים מכל הצדדים, כמו גם מערך צילום כפול עדשה עם חיישן LIDAR (קרבה) חדש - איזה לפטופ יכול עליו? התשובה היא, זה שיש לכם על השולחן. 

Sunday, September 20, 2020

ויהי אור - תאורה חכמה של שיומי - סקירה וביקורת

המאה העשרים תהיה מוארת לנצח במנורת הליבון העגולה עם הסליל, אך במאה ה-21 אין ספק שהמנורה שמאירה את חיינו היא ה-LED. בין אם מתוך מסך הטלפון, בפלאש שבגבו, מהטלוויזיה או בסלון וכעת גם בתקרה - מנורות לד הן חסכוניות, זעירות ולא מתחממות ברמה מסוכנת למגע. בסוף אוקטובר 2012 נפל דבר בעולם הבית החכם, וחברת פיליפס הכריזה על ה-Hue, מנורת לד חכמה וצבעונית אשר מתחברת ישירות לאינטרנט ומאפשרת שליטה לא רק בהדלקה, כיבוי, או עמעום, אלא גם החלפת צבעים עד אנימציה מותאמת אישית. המחיר היה מעל 100 דולר, ובכך הפכה המנורה למוצר מגניב מאוד אך בודד למדי, כי להחליף כל מנורה בבית במחיר של למעלה מ-300 שקלים זה לא ריאלי. נכון, אמנם מנורה שכזו אמורה להחזיק 10-20 שנים, ועדיין, 350 שקל למנורה?

שמונה השנים מאז אפשרו למנורות להפוך חזקות יותר ויקרות פחות. שיומי מציעה מנורת לד חכמה ב-59 שקלים, וכזו צבעונית ב-79 שקלים. בדירת שלושה חדרים ממוצעת, לה שני כיווני אוויר, יהיה צורך ב-15-20 מנורות להאיר את הלילה. המחיר להחכמת דירה שכזו יהיה 880-1180 לתאורה לבנה ו-1180-1680 לתאורה צבעונית. לא סוף העולם לדירה שלמה. אפשר תמיד להחליף רק מנורות בחדרים להשאיר את חדרי השירותים והמקלחת עם תאורת מתגים, בחסכון של כמה מאות שקלים. אז למה להחליף מנורה טיפשה במנורה חכמה? מה עושה אותה חכמה? ומה הקשר למאוורר?


נסקור כאן כמה ממוצרי התאורה החכמים של שיומי:

  1. מנורה צבעונית בהברגה | Mi LED Smart Bulb Essential White & Color
  2. מנורת לילה צבעונית | Mi Bedside Lamp 2
  3. פס תאורת לד | Yeelight Lightstrip Plus
  4. עששית ניידת חכמה | Yeelight Atmosphere Lamp
  5. מנורת לילה מבוססת תנועה | Mi Motion Activated Night 2 (עליה לפני הסיכום)



Saturday, September 19, 2020

החשמל החכם של שיומי

בשנים בהן המילים ״בית חכם״ החלו להיאמר בארץ, היה הרעיון קסום וקשה למימוש באותה מידה. כדי להבין את הפתרון, צריך להבין את הבעיה: בית חכם הוא הרכב של מכשירים, חיישנים, ומערכת שליטה מרכזית שיוצרים יחד בקרה דיגיטלית במערכות הבית השונות. כך למשל, מערכת בית חכם יכולה לזהות שאתם מתקרבים הביתה ושחם בחוץ, ולהדליק את המזגן מראש. או להדליק את האורות בשעה קבועה ולעמעם אותם כשנעשה מאוחר - אוטומטית ובכל הבית.



כדי לאפשר כזה דבר ב״עולם הישן״, היה צורך שמכשירים שונים יכירו זה את זה ויתקשרו. יש צורך שהחשמל עצמו יהיה ״חכם״. מה זה אומר? צריך שלצד תשתית החשמל של המכשיר, יגיע אליו גם מידע דיגיטלי הנחוץ לתפעולו. סוג של שלט רחוק, ומרכזייה שיודעת לדבר עם השלט הזה. בקיצור, זה נשמע כמו משהו יקר ומסובך מדי. ואכן, בדירתי השכורה במגדל רכיב ״בית חכם״ של חברה ששמה שמור במערכת (פן עבדכם הנאמן יחטוף תביעה). אמנם יש בו כמה מתגים המאפשרים לכבות ולהדליק אורות שונים ישירות דרכו, כמו גם את המזגן והדוד, ולכוון שעות מראש, אך שם החוכמה נעצרת וכאב הראש מתחיל. לא ניתן לחבר את המערכת לאינטרנט או לסמארטפון, לא ניתן לחבר בקלות מכשירים נוספים, וכאשר המסך (הדי סיני יש לומר) הפסיק לעבוד בגלל הפסקות חשמל בדירה, נאלצו בעלי הבית לשלם 980 שקלים להחלפתו. בקיצור, בבית שלי כזה לא נכנס. וזו בדיוק הייתה הסיבה שלא רציתי בית חכם, כי בשביל להיות חכם, צריך ללמוד.🎓

כל זה נכון לעולם הישן. בעולם החדש, המבוזר והאלחוטי, המכשירים אינם עלים נידפים הנתונים לחסדי העץ שמחבר אותם לתשתית פיזית. בעולם החדש כל מכשיר הוא הוא פרח או עץ זעיר שמחובר לעולם בכוחות עצמו. בעולם החדש התשתית החכמה כבר פרושה לכם בבית: זו הרשת הביתית שלכם. רק נותר להתחבר אליה ישירות לאינטרנט - וזה בדיוק מה שהבית החכם של שיומי עושה. מאפשר לכם להרכיב בכוחות עצמכם וללא ידע מקצועי בית חכם. אולי לא חכם כמו שרציתם - אבל היי, גם אתם לא חכמים כמו שמי שסביבכם היה רוצה, אז בואו.

לרוב, מצליחה שיומי לפתור את בעיית הפשטות. ובאופן מפתיע, גם את שאלת המחיר. כאשר מנורת Hue החכמה של פיליפס הגיעה לשוק, היא עלתה מעל מאה דולר. כאשר בדירה רגילה של 3 חדרים יש מעל 15 מנורות (ספרתי), לא הגיוני להפוכן לחכמות ב-5500 שקלים. זה פשוט יותר מדי כסף לנורות. כאשר המחיר הוא פחות ממאה שקלים למנורה יש על מה לדבר.

הענקית הסינית לא עוצרת בהנגשת סמארטפונים וגם לא בשואבי אבק. החברה מציעה מגוון רחב של מוצרי בית חכם: מנורות לד חכמות (וצבעוניות) בהברגה, מנורות לילה חכמות וצבעוניות, פס מנורות לד, מאווררים, מטהרי אוויר ואפילו כירות אינדוקציה המחוברות לוויפי הביתי או קומקום בלוטות׳ שאפשר להפעיל מהסמארטפון במיטה. וד״א - כל אלה עובדים גם עם אנדרואיד וגם עם iOS, עם גוגל אסיסטנט ועם סירי.

לכבוד השנה החדשה לקחתי כמה ממוצרי שיומי לבדיקה, לראות עד כמה הבית הטיפש שלי יכול להחכים. גיליתי אקוסיסטם מרתק, מתקדם וחזק, גם אם אפוי חלקית. בגלל שמדובר במוצרים רבים תהיה הסקירה מחולקת לקטגוריות.
  1. מאוורר חכם מבית שיומי
  2. תאורה חכמה של שיומי - מנורה, מנורת לילה, עששית ופס מנורות לד
  3. ערכת בית חכם (מרכזייה וחיישנים) מבית שיומי (בקרוב)
  4. מטהר אוויר מבית שיומי (בקרוב)

מאוורר חכם של שיומי Xiaomi Mi Smart Standing Fan 1C - סקירה וביקורת

אנשים אוהבים מזגניםאני מודה שאחרי סיבוב בת״א היוקדת גם אני חוזר לזרועותיו הקרירותעם זאתאם לא פגשתי את השמש הישראלית ואפילו ביום חםמזגן כדרך חיים לא עושה לי טובמזגן בלילה גורם לי להתעטש ולשרירים להיתפסמזגן ביום מנמנם ומחניקאני מעדיף חלון פתוח ומאוורראולי כי אני ירושלמי עתיקגם במישור החוף.

היום עדיין ניתן למצוא מאווררים עומדים שמסובבים סט להבים, וכן מאווררים עומדים מורכבים יותר עם פילטר לטיהור אוויר. קצת מוזר שכאשר הכריזה שיומי על מאוורר עומד היא בחרה בעיצוב הראשון, הקלאסי יותר, של מנוע המסובב להבים ועומד על רגל. אז מה פה חכם? לא מעט, אך לא מספיק. האם זה יוציא מכם 270 שקלים?

למראית עין (ולמגע) זהו מאוורר די רגיל ופשוט, בגבו ארבעה כפתורים: כפתור הדלקה-כיבוי, כפתור מצב שינה, מעבר בין עוצמות והפעלת סיבוב בזווית של 90 מעלות. לצידם חמש מנורות לד זעירות ואיכותיות שמאירות בהתאם לעוצמה ולמצב השינה. מנורה כחולה דולקת כאשר המאוורר מחובר לוויפי. מה אפשר לעשות אז? זאת בהמשך.


Friday, July 31, 2020

דייסון קילר? שואב האבק של שיומי (Xiaomi Mi \ Mijia 1C) מול דייסון v10 - סקירה השוואתית

גם אם ניסיתם (ואני מבטיח שניסיתי) להישאר אדישים לטרנד, כנראה שאתם יודעים מה זה דייסון. למי שהצליח, דייסון עומדת מאחורי שואב אבק אלחוטי נטען אשר מגיע עם שלל ראשים, והפך למותג לשואבי אבק נחשקים ואיכותיים. הדור האחרון שלו, V11 נמכר ב-2500 שקלים, בעוד הקודם, ה-V10, נמכר ב-1700 שקלים, כך על-פי זאפ.

עד לפני חצי שנה צחקתי על אלה שהתלהבו משואב אבק יותר ממכשיר סלולארי, והנה כל יומיים אני עובר על הדירה עם הדייסון, והופך, כמו פאנבוי שרוי סינדרום שטוקהולם עמוק למשווק של מוצר הלואו טק הזה. מעולם לא דיברתי כ״כ הרבה על משהו שלא הריץ לינוקס. מי היה מאמין?


אחרי כמה חודשי דייסון, בהם הספקתי לשאוב אבק בבית, חול במרפסת, יתושים מהתקרה, ושיערות ברונטיות ארוכות מכל הנזכרים לעיל, התמכרתי לשואב האלחוטי. אך כמו צרכן טוב, עצרתי ושאלתי - האם דייסון היא לא כמו כת כמו אפל? מוכרת איכות לצד אופנה במחיר מופקע? האם אי אפשר להשקיע הרבה פחות ולקבל כמעט את אותו הדבר? האם יש שואב אבק שיתן תשובת אנדרואיד: זול, חכם, ועושה את העבודה? באופן מפתיע, אלטרנטיבה אפשרית ניתן למצוא בדיוק במקום שנותן את תשובת האנדרואיד לאפל: שיומי.


לשיומי הסינית שואב אבק אלחוטי, שמו C1, ומחירו רק 799 שקלים. האם מדובר בחיקוי סיני או בדייסון קילר? שבועיים של השוואה מול הדייסון V10 מוכיחים שלא זה ולא זה.



Thursday, July 2, 2020

מאטים לכם את הטלפון בכוונה ולא מהסיבה שאתם חושבים

בתחילת 2018 התפוצצה פרשת האנדקלוקינג (האטת מעבד) המכוונת של אפל, ועשתה כותרות, הרבה רעש, קצת קוד ובסוף נעלמה באוויר בקול דממה דקה. הסיפור, בקיצור, הוא כזה: אפל הודתה במקרה שבכך שהיא מאטה, באופן מכוון וכפוי, מעבדים של מכשירים ישנים כך שאותם מכשירים עבדו לאט מהקצב בו רצו בתחילת חייהם.


זו הייתה הכותרת, שמיד גררה סאבטקסט מרגיז ״הם עושים את זה בכוונה, כדי שהאייפון הישן יהיה איטי ונקנה חדש. נבלות!״. זוהי מסקנה שגויה למדי שלא היה נראה שהסבירו מספיק בין כותרות ופרטים טכניים. זהו עיוות של האמת, וכדי להגיע אליה צריך להבין מה זה Underclocking, מה היחס בין חיי סוללה לחיי מדף, ולמה האייפון SE ישרוד חצי מאורך חייו של ה-iPhone 6 Plus.


חייה של סוללה

כל סוללה בה אנו משתמשים בסמארטפונים, טאבלטים, רמקולים ניידים, אוזניות ושאר מוצרים שלא היינו צריכים לפני עשור, מבוססת כנראה טכנולוגיית Li-ion, ולה חיים די משעממים: היא נטענת, ואז היא מתרוקנת, וחוזר חלילה. גם לסוללה, כמו לנו, ימים ספורים. אחרי שתעשה את הפעולה הסזיפית הזו מספר סופי של פעמים היא תתחיל לקרטע ולבסוף תפסיק לעבוד כליל. הזמן הקצוב הזה מתחיל מהפעלת המכשיר לראשונה וכלה בסוף חייה של הסוללה או של המכשיר, המוקדם מביניהם.


כאשר אתם קונים אייפון למשל, לסוללה 500 סייקלים (=״מעגלי חיים״, כאשר כל מעגל הוא ירידת הסוללה במאה אחוזים) לפני שתתחיל לאבד מיכולתה. כך למשל, אם הטלפון שלכם ירד לחמישים אחוזים והטענתם אותו ואז הוא ירד לחמישים אחוזים שוב והטענתם אותו - זהו סייקל - סיבוב אחד. היה וברגע שהאייפון שלכם מגיע ל-80 אחוז אתם מחברים אותו לחשמל, אז לאחר 5 הטענות (ירד ל-80 סה״כ 5 פעמים, 20*5 = 100) יסתיים סיבוב אחד. ניתן לחשוב על כך כעל סך של 50,000 אחוזי סוללה לרשותכם, וכל 100 שנעלמים מורידים את המונה יותר קרוב ל-0.


שעון העצר הזה לעבר המוות הבלתי נמנע של הסוללה אמנם לא יכול להיעצר, אך הוא יכול להאט.


יד שנייה מרופא

מדוע בדפי מכירות הרכב מופיעה הכתובת ״יד שנייה מרופא״? ובכן, כי הקורא עלול לחשוב שהרופא הסולידי לא עשה הרבה עם האוטו, ומכאן שמדובר במציאה. כמו ברכב כך בטלפון, זה שעשה יותר קילומטרז׳ ככל הנראה ימות קודם. כך למשל, משה מריץ כל יום ניווט בינעירוני של שעתיים, ארבע שעות של שיחות ועוד ארבע שעות של ווצאפ, ואז קצת משחקים. הטלפון של משה, גם אם לא נותק מהמטען, יאבד ככל הנראה ״סייקל״ מכוחו ביום. לעומתו, רונית משתמשת בטלפון לשעת ווצאפ ושעת שיחה וזהו, והטלפון שלה יחסל אולי חצי סייקל ביום. הסוללה של משה עובדת קשה יותר, מאבדת חיים מהר יותר, ותישחק מוקדם יותר.


ככל שהמעבד עובד קשה יותר, כך הסוללה עובדת יותר קשה להאכיל אותו, וככל שהיא עובדת קשה יותר, כך תסיים את חייה קודם. כאשר אפל ואנדרואיד משדרגות מערכות הפעלה הן מוסיפות פיצ׳רים חדשים שרצים נאה על המעבד החדש, אך עלולים להכביד על המעבד המזדקן של הדגם הקודם. במקרה הזה, הפיצ׳ר החדש הזה עלול לקצר משמעותית את חיי הסוללה של הטלפון.


חשבון פשוט

עכשיו בואו נתרגם את חיי הסוללה, אותם 50 אלף אחוזי סוללה - לחיי טלפון של משה ורונית מלמעלה: בהנחה שהטלפון של משה מאבד מאה אחוזי סוללה ביום, סייקל אחד, אז 50,000 חלקי 100 הם 500 ימים. אחרי 500 ימים משה ירגיש שהטלפון מחזיק פחות ופחות טוב, וירצה להחליף מכשיר או סוללה. להזכירכם, 500 ימים הם שנה ושליש. הטלפון של רונית, שמאבד רק חמישים אחוזים ביום, ישרוד פי 2, 1000 ימים, שנתיים ושני שליש. זו ממש לא אריכות ימים ויש לכך סיבה, שתייה מהירה של חיי סוללה.


על כן, בחרה אפל להקדים תרופה למכה ולהאט באופן פרופורציונאלי מכשירי אייפון ישנים כדי לגרום למעבד לדרוש פחות מהסוללה. התוצאה היא אמנם מכשיר שרץ לאט ממה שהמעבד יכול, אך מאריך ימים לכיוון 3 שנים במקום לכיוון חצי מזה.


סיכום: הגודל קובע, תחי השקיפות

אפל לא עשתה כאן שום עבירה, אך ב-2018 היא נשפטה כערפדית תאוות בצע. הסיבה הייתה בעיקר היעדר השקיפות, מכשירי אייפון האטו ולמשתמשים לא היה מושג מדוע. כאשר הם גילו שהבעיה לא רק ידועה, אלא מכוונת, הם רתחו. המסקנה היא שחשוב להסביר טכנולוגיה לאנשים, כי אחרת הם שולפים קלשונות ועושים שיימינג.


יתר על כן, למכשירים גדולים בעלי סוללה עוצמתית יתרון כפול: הם יחזיקו מעמד יותר שעות לפני הטענה, אך גם יאריכו ימים לפני שיהיה צריך להחליפם. מוצרים כמו האירפודס או השעון של אפל, דורשים סוללה או שדרוג בתום 2-3 שנים של שימוש סביר. מכשירי אייפון מחזיקים בערך פי 2 מזה, ומחשבי מק בערך פי 2 מאייפונים. ככל שהמכשיר קטן והסוללה קטנה, היא מתרוקנת (ומתמלאת) מהר יותר. המהירות הזו מיתרגמת לשחיקה, ולחיי מדף קצרים. מכאן - טלפון שקונים לילד או להורה מבוגר - תמיד עדיף גדול על קטן. לרוב מכשיר אנדרואיד למשל עם מסך גדול, גם יגיע עם מעבד וזיכרון מכובדים יותר ויתאים לשלל שימושים, אם משחקים ואם קריאה.


מקורות לתמונות:

See an Adult

Battery Falling Down a Hole

Battery Life Cycle