Wednesday, March 26, 2014

אל תחדשו לי

השנים חוזרות להיות שנות המדבר הטכנולוגי, שנים בהן אף חברה לא מציגה שינוי או שדרוג משמעותי בזירות הטכנולוגיה, ואלה שכן עושות משהו לוקחות צעד מהוסס בכיוון חצי אפוי ויוצאות עם מוצר חלקי ונישתי שלא באמת מעניין אף אחד, כמו הפאדפון 2 של אסוס או טלפונים עגלגלים למיניהם. אפל סיימה את מהפכת האייפון-אייפד שלה וכעת היא מציגה מכשירים די, אהמ, משעממים. אך ברור שזה לא הסוף. על ערש דווי אמר ג׳ובס שפתר את בעיית הטלוויזיה ושמועות על שעון הולכות וקורמות עור וגידים.



לא נעשה כמעשה המלעיזים, שבוכים שלא מחדשים להם. להיפך, אני אגיד לכם בדיוק, אבל בדיוק מה צריך להיות במוצרי השנה כדי לפתוח את הארנק שלי. אלה לא דרישות הזויות כמו מסך הולוגרמה תלת-מימדי, מקלדת מוקרנת על שולחן ושאר קונספטים מופרכים טכנולוגית (אם ביכולת הפרקטית ואם בגימור ונוחות יישומם). אלה דברים שכבר נמצאים על השולחן. It's about time.


אייפון 6 בארבע וחצי, אייפד סלולרי
האייפון: כולם יודעים שיהיה לו מעבד מהיר יותר וזיכרון מורחב, אפשר אולי לחלום על מכשיר אופציונאלי בנפח 128 גיגה. אך פרט לברזל היבש, איפה האייפון יכול לככב?

נכון, הגודל של האייפון 4 וה-4S היה טוב. הארכת המסך היא פתרון אידאלי כדי להגיע עם יד אחת לפינה העליונה שמאלית של המסך. אבל דחילק, באמת, דחילק. מסך של 4 אינצ׳ זה פשוט לא מספיק היום, כאשר יש אנדרואידים נהדרים עם מסכים קצת יותר גדולים וחדים שבאמת מרגישים טוב ביד. הגיע הזמן להתקדם למסך 4.6-4.7 אינצ׳ גדול וחד יותר, כזה ברזולוציית Full HD כמו של הנקסוס 5, רק קטן יותר.

הבעיה של אפל עם מכשיר כזה היא ברמת העיצוב התוכנתי – אם לאנדרואיד כפתור ״אחורה״ בתחתית ואין הרבה סיבה, לרוב, להגיע לפינה השמאלית עליונה – אצל אפל שם נמצא מיקום החזרה לאחור. פתרון כמו הסטת האצבע משמאל לימין שמומשה באיוס 7 תעזור ליצירת כפתור חזרה במיקום טוב יותר ובניית מסכים גדולים יותר. היתרון הנוסף ביצירת מכשיר עם מסך גדול היא שלרוב מסך גדול משמעותו מכשיר גדול, כלומר סוללה גדולה יותר או סוללה דומה ומכשיר דק משמעותית. אני מעדיף ללכת על הרעיון של סוללה מורחבת ולקבל חיי סוללה נהדרים אף יותר מהסמארטפון עם חיי הסוללה הטובים בשוק.

פרט למסך גדול יהיה נחמד לראות באייפון החדש מצלמה עם אותם מאפייני חומרה ותוכנה נהדרים ועם 12 מגה-פיקסלים. אמנם מצלמת האייפון 5S מצוינת, אך שדרוג ברמת הפיקסלים יאפשר להוציא תמונות גדולות יותר ולתת זום דיגיטלי אפקטיבי יותר (אחרי הכל הוא מקטין את גודל התמונה המצולמת). יהיה גם נחמד לו תאפשר אפל לצלם תמונות ב-5, 8 או 12 מגה פיקסל כדי לחסוך אחסון, אך כנראה שאפשר לשכוח מזה. בהזדמנות זו אפשר לבקש צילום פנורמי דו מימדי כמו בנקסוס 5 של גוגל, ונכון, זו העתקה, אך אזור ההתרעות מראה כי אפל לא נמנעת מלהעתיק דברים טובים.

התחום העיקרי הנוסף שאפל יכולה לפתח אליו את המכשיר העתידי שלה הוא התממשקות לסביבה, ונראה כי היא עושה צעדים ברורים לכיוון, אך ניצנים ראשונים טרם הגיעו לחנויות. החיבור לרכב הוא צעד מתבקש. אני מקווה לפרסם פה בקרוב סקירת מכוניות, סמארטפונים ומה שביניהם. בכל מקרה, הדבר המתבקש הוא איוס ברכב, סטנדרט ותשתית פיתוח שאפל הכריזה עליה. נשמח לראות מערכת המאפשרת לחבר את הטלפון לרכב, תוך העברת התוכן למערכת מידע ובידור מובנית ברכב. ומה זו תציע?

שתתחבר לאייפון בחיבור הלייטנינג הידוע ותנעל אותו במקום מוגן ואולי סגור. ברכב יהיה מסך מובנה בגודל 7-9 אינצ׳, קפסטיבי (אין צורך ברזולוציה מדהימה) וחיבור לרמקולי הרכב. כפתורי הגה יעבירו שירים, ישלטו בעוצמה ויאפשרו להפעיל את סירי לכל צורך. המסך ידע להציג אפליקציות שהותאמו לרכב: מוזיקה, ניווט, הודעות, טלפון, התרעות וכל יישום נוסף שעבר התאמה לרכב. סירי תותאם לעבוד עם אפליקציות נוספות כך שאוכל לומר ״וואצאפ לעמרי שאני בדרך״. אפשר לצפות שבגרסה ראשונה סירי לא תאפשר פתיחה ליישומים לא מובנים, אך אולי בהמשך. אולי בהמשך גם בעברית, אפשר רק לחלום.

בנוסף לרכב נשמח לראות את האייפון עוזר לנו לנווט בתוך מבנים, נגיד למצוא את הום סנטר בקניון או לקנות כרטיסים לסרט בהנחה (ארנק דיגיטאלי, מישהו?). אינטגרציה אמיתית של ה-Passbook גם מגוון רחב של עסקים שאינם רק בארה״ב יפתח עולם של לשלם על כוס קפה, כרטיס לסרט או נסיעה באוטובוס באמצעות הטלפון. כאן התשתית מונחת, נותר רק לעשות בה שימוש.

הזרמה אלחוטית של מידע מהאייפון למכשירים בבית זה כבר עניין שבשגרה. כל מחשב שמריץ את מרכז המדיה XBMC יכול להפוך לתחנת שידור AirPlay וזה עוד לפני שדיברנו על Apple TV. מדפסות ביתיות ומשרדיות רבות תומכות בשירות AirPrint ומאפשרות להדפיס אלחוטית מהסלולארי בצורה יעילה ונהדרת. באנדרואיד לא ראיתי שירות הדפסה מובנה דומה. אז מה בכל זאת נשאר? שילוב ״בית חכם״, יצירת סטנדרטים למתגים חכמים עם אפס קונפיגורציה כמו שרק אפל יודעת. שאוכל להדליק בוילר לפני שאגיע הביתה, להפעיל מזגן ביום חם עוד מהמשרד ולהדליק קומקום מהמיטה מהאייפד. אם פינוק, אז עד הסוף.

אפל יכולה גם ללכת בצירים הרגילים אך ספק שתבחר לצעוד בהם: נורית אינפרא אדום, שידור NFC, תמיכה ב-DNLA וכו׳, בכל אלה אפל מציגה גרסה סגורה וחכמה משלה.

לאייפד אין לי הרבה הצעות פרט לשילוב אזור הזיהוי הביומטרי, כלי טביעת האצבע מהאייפון ואולי פתיחת המכשיר ליכולת סלולארית חכמה. מה הכוונה חכמה? במקום שיהיה לו מספר משלו, שיעבור דרך האייפון שלכם ויאפשר משלוח של הודעות טקסט ושיחות מהמספר הרגיל שלכם. זה יכול להיות מושלם, ושלב קדימה מפייסטיים ואיימסג׳.

ואם כבר העלינו את שני שירותים אלה – יהיה טוב לו אפל תשכיל לעשות כפי שעשתה עם אייטונז, להבין שלא כ-ו-ל-ם משתמשים במוצרים שלה (למעשה משתמשיה משחר ההיסטוריה הם מיעוט, גם אם מדי פעם מגיע שיא נתח שוק זמני) ולפתוח את הפרוטוקולים כך שאוכל לכתוב הודעות, לעשות שיחות וידאו ולהעביר תמונות, מיקום וקבצים גם לחברים אנדרואידים. אם בפתיחות עסקינן, גם פתיחת אירדרופ למשלוח קבצים גם ממכשירי אנדרואיד וגם מהמק ומחשב החלונות נשמע מאוד סביר. בחייכם, תנו קצת אוויר.

שעון
הדיבורים על טכנולוגיה לבישה הפכו לשיחת השנה החדשה, והרעיון של שעון חכם ואלגנטי, דיגיטלי וכזה שמדבר עם האייפון שלכם הופך אט-אט לציפייה דרוכה. מה נרצה לראות בשעון לבית אפל? ובכן, בראש ובראשונה הייתי שמח לו היה בו מסך משולב, כך שכמו מסך e-ink הוא מציג ללא תאורה מיוחדת את השעה, ועם האקטיבציה הוא הופך למסך מגע ממוזער כמו זה של האייפון או האייפד, בדומה קצת לאייפוד נאנו בדגמו הקודם. טכנולוגית זו בקשה לא טריוויאלית ולכן אפשר להתספק במסך רגיל בתצוגה של השעה במסך הנעילה.

כמובן שהשעון יתחבר לאייפון, והשאלה היא האם יהיה לו מוח חזק משלו או שהוא יתבסס במלואו על המכשיר אליו הוא מחובר. זו שאלה מעניינת ואין לי תשובה עליה. מבחינת שימושיות זה הולך ונעשה ברור: הצגת שיחה מזוהה, הצגת מיילים, כל ההתרעות ושעונים מעוררים, כלים למעקב וניתוח פעילות ספורטיבית, שילוב עם כלי ניתוח שינה כך שהאייפון יעיר אתכם כשאתם לא באמצע חלום (זה לא מדע בדיוני, יש שעונים מעוררים שבודקים היטב כיצד אתם ישנים כדי להעיר אתכם במחזורי שינה של 10 דקות סביב השעה שביקשתם לקום בה, במצב בו אתם בשינה הכי פחות עמוקה), אזעקה לשמירת המכשיר לידכם, מקרופון תומך סירי כמובן – ואם יגיע המכשיר עם אוזניית בלוטות׳ איכותית זה יהיה רק מבורך.

רוצים להגדיל ולעשות? ממשק אייקונים כמו באייפון עם אזור התרעות הכולל כתיבה מחדש של אזור תצוגת ה-״היום״, מערכת דומה לגוגל-נאו שתדע לאן אתם נוסעים עכשיו וכמה זמן יקח לכם להגיע. תוסיפו מזג אוויר בבוקר וקיבלתם את המשקפיים של גוגל בשעון. נשמע מושלם. ועכשיו לפתוח את זה לשאר אפליקציות שרוצות להגיע אליכם לשעון ויש לכם פלטפורמה חדשה ופחות נכה מהפבל.

טלוויזיה
בתור משתמש אפל כבד בכל תחום, פה יש בעיה אמיתית היום והיא מתחלקת לכמה תחומים. מכשיר המדיה הטלווזיוני הנוכחי של אפל, ה-Apple TV, מאפשר להזרים תכנים שנקנו או הושכרו מחנות המדיה של אפל או הזרמה מסורבלת מספריות אייטונז. חנות המדיה של אפל מציעה אוסף יחסית דל של סרטים עם תרגום עברי וספרייה משמעותית של סרטים באנגלית ללא תרגום בארה״ב, ומחיר סרט עומד על כ-30-80 שקלים בהתאם לאיכות (רגילה, 480 או HD או 720-1080) ולתאריך היציאה. מבצעים מציעים סרטים בהפרדה גבוהה גם ב-20 שקלים.

סדרות בכלל אין בארץ, ואלה שבחו״ל עולות 12 שקלים לפרק ולעתים 120-130 שקלים לעונה באיכות גבוהה. זו בעיה אמיתית, כי לרוב אנו רוצים לראות פרק ולזרוק אותו אח״כ. מחיר השכרת פרק, אם קיימת, הוא 3.5 שקלים – דולר אחד. זה לא נשמע הרבה, מצד שני זה המחיר של שיר או של אפליקציה ממוצעת, ובעוד באחרונים תעשו שימוש שוב ושוב, לשלם על פרק בסדרה שנראה פעם אחת נשמע קצת מיותר, במיוחד כשאין לו תרגום.

ההזרמה מתוכנת אייטונז מאפשרת אמנם העברה של כל תוכן בפורמט MP4, אך התמיכה בתרגום חלקית ודורשת שהמחשב עם התוכן יהיה דולק ועליו אייטונז. כמובן שלאנשים עם אוסף רחב של מדיה הפתרון הזה לא מאוד נוח כי יש צורך לחבר כונן חיצוני. מנגד, המציאות מוכיחה כי מחשב מק עליו מותקנת תוכנת XBMC הלינוקסית והחינמית הוא פתרון כמעט מושלם, המאפשר אינדקס של סרטים וסדרות עם פוסטרים ותרגומים שמורדים אוטומטית. אמנם XBMC דורשת קצת קינפוג, למידה, ניסיון וטעיה ויש בה כאבי ראש מפה ומשם, היא אינה תומכת בספרייה שקופה על גבי הרשת הביתית (מחשב אחד שמשדר ספרייה אחת לכל הבית, ובכל הבית היא מזוהה בצורה מושלמת עם פוסטרים וכתוביות), אך היא הדבר הכי קרוב לרשת מדיה חכמה ממוחשבת.

לו תשכיל אפל ליצור מכשיר בדרכה, ללא שום קינפוג ותאפשר תמחור מבוסס מנויים חודשיים, אפילו לפי שעות, אפשר שמשתמשים רבים ישלמו כסף טוב תמורת חיבור ל״רשת הטלוויזיה של אפל״, להזרמת ערוצים שאפל תספק או תכנים בסגנון VOD, בתשלום קבוע או בהוספת מחיר מוזל. כך למשל, אשלם 25 דולר בחודש (עד מאה שקלים), כדי לצפות במספר קבוע מראש של שעות וידאו – סרטים או סדרות. אפשרות אחרת היא ערוצי סדרות מוכנים מראש שאוכל לשלם עליהם ולהוסיף מחיר סמלי לתכני VOD. זו תחרות מטורפת לספקי טלוויזיה, בארץ אלה הוט ויס. קשה לדבר בשלב זה על תרגומים.

השלט של המערכת יוכל להיות מכשיר האיוס שלכם, כפי שהוכיחה XBMC שאפשר לעשות ביתר יעילות. הניחוש הוא שבשל תכנים דלים ובטח בגלל המחסומים שיניחו פה חברות המונופול הקיימות לא נראה את הטלוויזיה של אפל, לפחות לא במלוא הדרה, בארץ הקודש בשנים הקרובות.

מהי XBMC?
ציינתי אותה פה לא מעט, אז אגיד עליה מילה או שתיים. XBMC היא נגן מדיה משוכלל מבוסס לינוקס לפלטפורמות שונות המאפשרת הזרמה של תכני מדיה על אותם מחשבים. היא מכילה תוספים (Addon) רבים וביניהם: תוסף המעדכן אוטומטית, לפי שמות הקבצים, את תיאור ופוסטר הסרטים והסדרות בספרייה, תוסף המוריד אוטומטית כתוביות לבחירה בשפות שונות, כמובן אפשר לבחור עברית בעדיפות עליונה ואנגלית בשנייה, תוסף המאפשר צפייה ישירה בערוצים רבים מרחבי העולם, כולל ערוצים ארה״ב מרכזיים כמו HBO, ואף צפייה ישירה באיכות גבוהה בסרטים חדשים, פיראטיים יותר ופחות עם תרגום עברי מלא.

אפשר לחשוב עליה קצת כמו ה-Firefox של עולם המדיה. עטיפה מוצלחת מאוד לנגן סרטים אשר שולח זרועות לכל השירותים סביב ויוצר מפלצת מדיה בסלון שלכם. אני משתמש בה מחוברת למק מיני – מחשב המדיה שבסלון, ולעתים אני מנתק ממנו את כונן המדיה ומעבירו למחשב שבחדר המחובר לטלוויזיה שנמצאת שם, ועליו עוד XBMC.

התוכנה מאפשרת לגשת ולהזרים סרטים ברשת הביתית, אך לא מזהה עבורם מידע (פוסטרים, כתוביות), ודורשת העברה של הכונן ממקום למקום. היא גם לא מאוד פשוטה לתפעול ודורשת קינפוג ראשוני כדי לתפקד במיטבה. עם זאת, היא פתרון חינמי ומצוין למדיה ביתית דרך המחשב, במיוחד למי שלא מנוי ליס, הוט או עידן+.