Thursday, December 19, 2013

iPad Air – אייפד איר – סקירה וביקורת

[...] כנראה שאשאר עם האייפד הגדול שלי כל עוד למיני אין מסך רטינה ומעבד מודרני – או עד שיצא אייפד גדול קל משמעותית מהנוכחי.

נשמע מוכר? כך סיכמנו לפני שנה וקצת (21 בנובמבר 2012) את ההתלבטות בין האייפד הקיים והגדול לבין האייפד מיני החדש של סוף 2012. את התלבטות זו אפל לא חסלה, אלא החריפה, עם ההכרזה האחרונה: מחד, האייפד מיני קיבל את כל מאפייני האייפד המלא החל ממסך רטינה ועד למעבד, ומנגד האייפד הגדול החדש קל משמעותית מהקודם. האם מישהו בקופרטינו קורא בבלוג נידח זה?


האייפד החדש, או בשמו השיווקי (והדבילי) ״אייפד איר״, מציע, בראש ובראשונה, עיצוב אפלי חדש סביב מימדים ממוזערים ועמם מסה חדשה ומפתיעה. האייפד החדש קל בערך בשליש מקודמו בתפקיד. יד ביד עם הדיאטה האנורקסית שהובילה למימדים ולמשקל החדש, מציע האייפד את המעבד האחרון מבית אפל (זה של האייפון 5S – האפל A7 ותת מעבד התנועה M7), זוג אנטנות וויפי במקום אחת, ואת אותם חיי סוללה מרהיבים של 10 שעות עבודה מלאה. האם זה האייפד הכי טוב שיש? האם יש מה לשדרג מהטאבלט או האייפד הנוכחי? תשובות בפנים.


עיצוב, מימדים ומשקל - הדיאטה של אפל
בדור האחרון הפכה אפל את כל מכשיריה לקלים משמעותית: האייפון 5, בעקבותיו האייפד מיני, וכעת גם האייפד. כיצד עשתה זאת? זה נותר סימן שאלה פתוח. ככל הנראה אין זה שינוי תוכנה שהופך את המערכת לקלילה יותר על הסוללה, שכן האייפון 4 וה-4S סובלים מאיוס החדשה האוכלת את הסוללה בלי מלח.


אם כן אפשר להניח שזהו שדרוג חומרה, ואפל עברה לשימוש בסוללות קטנות וקלות יותר. החשש הטבעי לפגיעה בחיי הסוללה, למזלנו הרב, לא מתממש, והמכשירים מחזיקים מעמד לא פחות מהדורות הקודמים והכבדים, ואף יותר. זה גם מסביר את השדרוג המצוין של המקבוק איר, שאין צורך להפוך לקטן וקל יותר (בעיקר כי עיצובו כבר די מושלם) – שם שילוב הסוללות החדשות הוביל להעלאת זמן הסוללה של המחשב מ-9 ל-12 שעות עבודה ללא הטענה.

את האייפד, שהיה כבד ולא נוח להחזקה לאורך זמן החליטה אפל להרזות. האייפד איר קל ב-28% (כמעט שליש) מהדורות הקודמים, ודק ב-20% (חמישית) מהאייפד השלישי והרביעי – וזה ניכר. עובי המכשיר החדש מרגיש טוב יותר בכף היד, והמשקל החדש מאפשר להחזיקו לאורך זמן, בלי שום בעיה, ולא להרגיש שום קושי – וזה שדרוג משמעותי.

בנוסף, הקטינה אפל את שולי המכשיר מימין ומשמאל, ויצרה מסגרת קטנה בצדדים, וכזו בגודל רגיל בראש ובתחתית המכשיר, כמו באייפון או באייפוד, וכמובן כמו באייפד מיני. למעשה, האייפד איר נראה בדיוק, אבל בדיוק כמו האייפד מיני, הן מבחינת צבעים, הן מבחינת מבנה, והן מבחינת משקל ותחושה. מה זה אומר?

גוף דק בעל עיגוליות חדה (במקום המבנה העגול הכהה של האייפדים הקודמים), וגוף אלומיניום (רגיל בדגם הלבן, צבוע ומוחשך בדגם השחור) לצד פאנל שחור או לבן מקדימה כמו בדגמים הקודמים, פתח מיקרופון תחתון המאופיין בשתי שורות עיגולים גדולים הפונים כלפי מטה לעומת עיגולים רבים וקטנטנים הפונים לאחור באייפד הקודם. ביחד, זה נראה כמו גרסה מתוחה ומרהיבה של האייפד מיני המעוצב היטב. כך גם משקל ועובי המכשיר מרשימים מאוד כמו באייפד מיני.

עיצוב האייפד איר הוא עניין של טעם, ואין בו כדי להוסיף או לגרוע מהשימוש בו, חומרי הבנייה נותרו יוקרתיים בדמות אלומיניום קריר וזכוכית מבריקה ואין פה חידוש. העובי החדש, ומעליו המשקל החדש, מנגד, משפיעים באופן מכריע על הדרך בה אנו משתמשים באייפד, והופכים אותו לנייד אף יותר ולבלתי מורגש בתיק (רק קצת יותר מבלוק דפים צהוב) – וגורמים לכם לקחת אותו לכל מקום, פשוט כי אתם לא מרגישים אותו בתיק, מבלי להתפשר על חיי סוללה ועל איכות ההרכבה. מעולה.

בקיצור, כל מה שאהבתם באייפד – על סטרואידים. כעת האייפד הוא הדק והקל בקטגוריית המשקל שלו, עשוי מהחומרים הטובים בשוק כמו תמיד. אי אפשר לבקש יותר.

ביצועים וחיי סוללה
יש הרבה סיבות לדאוג לגורל הסוללה של האייפד איר: עיצוב חדש הכולל סוללה קטנה יותר, מעבד חדש באריכטקטורת 64 ביט ואיוס 7 החדשה של אפל. כל אחת מסיבות אלה עלולה להרים גבה לטענתה של אפל כי שמרה על חיי הסוללה המצוינים שהוכרזו באייפד הראשון, אך המציאות בשטח מוכיחה – אפל שמרה ואף שיפרה את חיי הסוללה של האייפד. 10 שעות העבודה המפורסמות נשמרות, ממשיכות את המותג של אפל בטאבלט המוביל בשוק המאפשר עבודה של יום שלם ויותר.

אחרי שנתיים עם האייפד 3 (עם 64 גיגה ומודם סלולארי), האייפד איר (128 גיגה ומודם סלולארי), החזיק, כאשר הוא במגירה, זמן ארוך משמעותית. כאשר האייפד הקודם-קודם איבד כ-12-15 אחוזים ביום, האייפד איר איבד 4-7 אחוז, ואלה חדשות מצוינות. עבור אחדים (אני ביניהם) המחשבים הקלאסיים נותרו כלי העבודה העיקריים. בעבודה אני משתמש במקבוק פרו של המשרד ובאופן פרטי, בעיקר ללימודים, אני משתמש במקבוק איר. האייפד הוא לרוב כלי לסופי שבוע, לביקורים אצל המשפחה, והוא המחשב האחרון שאני רואה לפני שאני הולך לישון והראשון שאני פותח איתו את היום עם הקפה של הבוקר. רוב היום, הוא נח. שמירת חיי הסוללה בשעת בטלה משמעותית והופכת את האייפד זמין מאי-פעם.

הביצועים היו ונותרו מצוינים. האייפד איר מצויד במעבד ה-A7 של אפל ובתת-מעבד התנועה ה-M7. שני אלה נמצאים גם באייפון 5S. מתחת למנוע, למעבד שתי ליבות ומאיץ גראפי בעל 4 ליבות, ולתת-מעבד התנועה גישה ישירה לחיישני התנועה כדי לאפשר ניווט בתוך מבנים, זיהוי דיאטטי בסוללה אם המשתמש הולך או נוסע ועוד. כל אלה לא מהווים השפעה כבדה על הביצועים, שהיו ונותרו מעולים אך מספקים קפיצה קטנה במהירות עליית יישומים כבדים ובמיוחד בחיי הסוללה.

משחקים שונים שהותאמו לארכיטקטורת ה-64 ביט יעבדו מהר וחלק יותר, אם כי, כפי שנכתב בסקירת האייפון 5S, אין לכך משמעות הרת גורל.

מסך
מסך הרטינה של אפל היה ונשאר שם דבר בתעשיית המובייל ולאחריה בקטגוריית הלפטופים. מעבר לצפיפות הפיקסלים המצוינת, מסך הרטינה מכיל זוויות צפייה מלאות (180 מעלות אנכית ואופקית), צבעים חיים והפרדת פיקסלים מרהיבה. הרטינה שולב עוד באייפד 3, ואכן נראה עליו מדהים. באיר, למרבה ההפתעה הוא נראה מדהים עוד יותר.

הרזולוציה נותרה זהה, אך הצבעים עמוקים ובוהקים הרבה יותר. המשמעות היא כפולה: מחד, כל דבר נראה עליו הרבה יותר טוב, ומנגד, יש צורך להוריד את התאורה במקרים מסוימים, למשל בקריאת טקסטים באתרים או ספרים ובכך לשמור על חיי סוללה. מנגד, גם המסך באייפד 3 מעולה וההבדל קיים, אך אינו זועק. לא הייתי ממליץ לבעלי אייפד 3 לשדרג לאייפד איר – ובטח לא בגלל המסך. מדובר בתצוגה מאוד דומה, אך משופרת.

סאונד
כאן קל לחוש בשינוי של ממש לעומת האייפד 3 וגם לעומת האייפד 4. לאיר רמקולים הממוקמים בתחתית המכשיר ולא כאלה הפונים לאחור כמו בעיצובים הקודמים. בנוסף, השכילה אפל לשדרג משמעותית את עוצמת הרמקול הפנימי וליצור טאבלט, שלראשונה מרגיש כאילו אין צורך לחבר אותו לרמקולים חיצוניים או אוזניות כדי לקבל חווית משחק או צפייה ביוטיוב באופן אופטימלי.



חשוב לציין, עם זאת, כי האזנה אמיתית למוזיקה או צפייה בסרט עדיין ישמעו הרבה-הרבה יותר טוב בחיבור למערכת רמקולים, גם אם פשוטה, בעלת באס ראוי ועומק צליל רחב יותר. הסאונד באייפד איר מעורר פליאה, בעיקר מכיוון שמאז האייפד 2 וה-3 איכות הרמקול באייפד ועוצמתו היו מצוינות. אפל מראה שיש לה עוד שפנים בכובע והופכת מצוין למדהים, כפי שהיא עושה עם המסך.

מערכת הפעלה
כבר סקרנו את איוס 7, ולכן אין צורך להוסיף עליה יותר מכמה מילים: מצוינת. המערכת החדשה של אפל אמנם לוקה באותן מגבלות של המערכות הקודמות, בראשן מחסור במערכת קבצים פתוחה המקשה על משתמשים רבים, במיוחד אלה החושקים בנגינת מוזיקה או סרטים המורדים ממקומות מפוקפקים.

המערכת המצוינת, בניגוד לעולם האייפון – רצה היטב, בצורה חלקה ובחיי סוללה ראויים גם על מכשירי האייפד הקודמים, ולכן דווקא בה לא תראו הבדל משמעותי על האייפד איר. כדרכה בתורה, ממשיכה אפל לתמוך לאחור במכשירים רבים, והאייפד 3 מריץ את איוס בלי להשתעל ובצורה מרשימה הרבה יותר מהאייפון 4S בן דורו. בשביל איוס 7, אין סיבה להתקרב לאייפד איר, כי הוא טוב כמו כל דגם קודם.

אופיס, חיים ומודל החינם של אפל
פסקה זו הלכה והתארכה עד שנולד לו פוסט שלם. לאייפד החדש סט יישומים חדשים מגניב ושימושי עד מאוד, ותוכלו לקרוא עליו עוד כאן.

כיסוי
מאז דור האייפד הראשון השכילה אפל להבין כי האייפד, בדומה לאייפון, זקוק לכיסוי. לכן הציעה חיפוי אייפד משלה עבור המכשיר היקר והרגיש. עם האייפון, משום מה, החליטה לא להציע כיסוי משלה עד פלופ האנטנה של האייפון 4, וכעת, עם האייפון 5S מציעה אפל קייס עור איכותי וחזק, אך יקר מאוד. הכיסוי הראשון שהציעה אפל לאייפד היה עשוי פוליאוריתן, וכיסה את המכשיר מכל צדדיו. הבעיה שנוצרה הורגשה באופן מיידי: העיצוב הנהדר של האייפד כוסה בחומרים בינוניים וגרם למכשיר להרגיש מסורבל יותר ונוח פחות. כך גם האבק שהלך והצטבר על מסך המכשיר לא היה ניתן לסילוק כאשר מכל הצדדים בולט לו הכיסוי. באופן אישי, בכל שימוש ממושך הייתי שולף את האייפד מהכיסוי ומלביש אותו שוב רק בשעת הצורך.




אותו מארז מקורי הכיל כיס ולשונית שתפסה את המכשיר במקומו. עם האייפד 2 הציעה אפל את הסמארט-קאבר, הכיסוי החכם, שמדליק ומכבה את המכשיר עם הזזתו, נצמד באופן מגנטי אל הטאבלט התפוחי ובעיקר מציע פתרון הגנה ללא עלות עיצובית. מנגד, הסמארט-קאבר היווה כיסוי למסך, לא למכשיר עצמו. לא עבר זמן רב ואפל צירפה לו גב הנצמד למכשיר ומגן עליו, מציעה כיסוי חדש ומעוצב. זה היה כיסוי נחמד, אך השימוש בפוליאוריתן כמו גם אותם שוליים מוגבהים הכולאים את האבק על המסך גרמו לי להוריד אותו ביום בו קיבלתי אותו ולמכור אותו הלאה לבעל אייפד אחר. אני נשארתי עם הסמארט-קאבר עשוי העור המגן באופן חלקי.

כעת, מציעה אפל כיסויים חדשים ומעוצבים, עשויים עור איכותי – ומחירם בהתאם. לצידם, הכיסוי החכם עדיין קיים, אך כעת אינו עשוי עור אלא אותו פוליאוריתן מקולל. אז מה ההבדל? ובכן, פוליאוריתן הוא בד איכותי ומחוספס, אשר לדעתי האישית מרגיש כמו בריסטול יצירה מעוצב. לדידי, התחושה שיוצר הבד בכף היד אינה נעימה ואינה נוחה. הוא דביק, צובר לכלוכים בקלות ופשוט משדר בינוניות זולה מהסוג שמזמינים מסין. במחיר של 40 דולר זה בדיוק ההפך ממה שהוא צריך לשדר.

איני חסיד עור, ואני מעדיף להשתמש לרוב בתחליפים או פשוט בבד. אחרי הקדמה זו, אודה שאבזרי העור שמייצרת אפל מעולים. התחושה של כיסוי האייפון החדש בכף היד לא פחות ממדהימה. ובעקבותה החלטתי לנסות את הקייס של האייפד איר, קייס עור מעוצב מחדש. התוצאה, לראשונה, הייתה פשוט מושלמת. הקייס זמין בצבעים שונים, כאשר כל צבע שאינו שחור הוא עור צבוע ומרגיש קצת פחות כמו עור, ולי אישית – קצת פחות איכותי. למרות שהסביבה טענה כי האייפד נראה הרבה יותר יחודי ומרשים בקייס החום, כיסוי עור צבוע ואיכותי, העדפתי את המראה הטבעי והמקומט של העור השחור, הבסיסי, והוא נותר המועדף בעיני. הקייס החדש פתר את בעיית השוליים המוגבהים באמצעות התחברות לשולי האייפד חתוכי-היהלום, ואיפשר לסלק אבק בלי בעיה. תחושת העור יוקרתית ומרשימה. מימדיו זעירים, לא מרחיבים את המכשיר הקטן. שליפת המכשיר מהכיסוי לא תורמת רבות לניידותו, ולכן אין סיבה לא להחזיקו תמיד בכיסוי כראוי. לא הספקתי להפילו ולכן קשה לי לומר עד כמה הקייס של אפל חזק, אך תוצאות בדיקת הפתע של כיסוי האייפון הראו תוצאות מבטיחות. אז יש קייס מושלם לאייפד. הוא עולה 80 דולר, או כמעט 500 שקל בארץ הקודש.

סיכום (ומיצוי)
האמת הנהדרת היא שהאייפד איר מוצר מצוין, הוא כנראה הטאבלט הטוב בשוק, עם מערכת ההפעלה הטובה בשוק, ים אפליקציות איכותיות ומשחקים מרהיבים. כמו אחיו הבכורים הוא עשוי אלומיניום וזכוכית, מחזיק ל-10 שעות, מהיר עד כדי טיסה, ובעל נפח אחסון עצום. איכות הסאונד והמסך טובים מבדגמים הקודמים אם כי לא באופן משמעותי. כעת הוא גם נייד משמעותית, קל להחזקה, ובעל קישוריות וויפי מהירה ומעבד משודרג. וזו האמת.

האמת העצובה היא שתכל׳ס תכל׳ס, מיצינו. כלומר, לכל אדם שטרם צייד עצמו בטאבלט האייפד איר מומלץ. אך אם כבר יש לכם אייפד, במיוחד אייפד 3 או 4, האייפד איר לא יחדש לכם הרבה, למעשה, כמעט כלום. ואין שום סיבה שתרכשו אותו. וכאן אפל בפלונטר. מוצריה מתקדמים ונוחים כ״כ כך שאין צורך לשדרג אותם. בעוד האייפון 5S מגיע לשוק, ה-4S הוא עדיין אחד המכשירים הטובים בשוק. כך גם האייפד.



האייפד 1 כבר קצת מקרטע, אך האייפד 2, שיחגוג השנה את שנתו הרביעית עדיין מציע ביצועים מצוינים, סוללה נהדרת, וכל אלה על מסך שאינו-רטינה. האייפד 3 וה-4 כבר מציעים את אותו מסך מדהים ואת הביצועים המצוינים, ואין הבדל משמעותי בינם לבין האיר. אפל הצליחה ליצור טאבלט מצוין לשנים רבות, ובכך לנגוס לעצמה בשוק השדרוגים. חוסר החידוש של הדגמים החדשים אינו מפריע לי, הם עדיין טובים יותר מהקודמים. ובכל זאת, אין לרוב המשדרגים סיבה לשדרג. לנו – זה רק טוב.

אז מה עושים כדי להמשיך למכור? מציעים מלא אפליקציות בחינם. נוט באד.