Tuesday, June 11, 2013

iOS 7 – הטוב, הרע והמכוער

אמש הכריזה אפל על מערכת ההפעלה הבאה שלה, iOS 7, והתגובות נעות בין "פלופ איום ואכזבה תהומית" לבין "אפל הראתה לאנדרואיד שוב מאיפה משתין הדג". ובכן, אי אפשר לקרוא להכרזה אכזבה ומנגד מאוד לא ברור שאפל עשתה החלטות נכונות בעיצוב המחודש של המערכת הוותיקה. אז מה היה לנו שם?


לפני חודש וקצת העליתי פוסט עם רשימה צנועה של פיצ'רים שנרצה לראות באיוס 7, ואם לא יהיו כנראה שלא תהיה ברירה אלא לזלוג אל מכשירי האנדרואיד. אפל עמדה כמעט בכל אחת הנקודות וסיפקה את הסחורה בצורה די ראויה. למעשה, נדמה כעת שסטיב ג'ובס כבר לא בתמונה, דברים שהיה מוזר שלא קיימים עושים את דרכם לאייפון. אך האם אפל תמשיך להוביל את הדרך?

במערכת החדשה אין שום דבר חדש, וזה בסדר. מרגיזים אותי אלה שלנים על כך שאפל "לא המציאה שום דבר חדש" אך אין להם הצעות משלהם על מה חסר, כאילו היו יושבים על כס המלך ומבקשים "תחדשו לי, תפתיעו אותי", ושולחים את המבדרים הכושלים אל הגרדום. אם אין לכם מה להציע, תפסיקו להתלונן. איוס 7 מציגה תשובה לרוב החסרונות הנוכחיים שלה: מקשי שליטה נוחים במתגי וויפי ובלוטות', מולטיטסקינג משופר ללא פגיעה בחיי סוללה (האמנם?), מסך "היום" חדש באזור ההתרעות, מראה מעודכן וחדש לכל אפליקציות הבסיס ומסך הבית, שילוב איירדרופ הנהדרת, שיחות פייסטיים קוליות (מישהו אמר וייבר?), עדכונים לסירי שכעת גם תומכת בשינוי הגדרות ועוד.

סוף לוינטאג'
עד היום הציגה אפל סוג של וינטאג' בעיצוב תוכנותיה: אפליקציית הספרים הציגה מדף עץ וירטואלי, הפתקים באייפד הופיעו בתוך סוג של קלסר עור מצויר, והפיכת המכשיר על צידו באפליקציית המוזיקה הציגה תצוגה דמויית סט תקליטים או דיסקים בה עוברים מאלבום לאלבום. לצד הוינטאג', ליין העיצוב היה אלגנטי: צבעים שחורים וכהים עם קו חד באמצע היוצר אשלייה של זכוכית (למשל על טאבים באפליקציות או במסך הנעילה), פונטים שמנים וברורים ועוד.

כעת החליטה אפל לוותר על שני עקרונות אלה וללוות ממושגי העיצוב של חלונות פון 8, עם פונטים דקיקים ועגולים לצד עיצוב מאוד שטוח, בו האייקונים פשוטים מאוד ומכילים ציור בסיסי הכולל גראדיאנט מינימאלי בין שני צבעים, אייקונים שקופים לחלוטין עשויים קווים דקיקים, ותצוגות פסיפס של תמונות או אלבומים במקום מעבר "אנאלוגי" עליהם. האם ההחלטה הזו חכמה? לא ברור.

לדעתי האישית, אייקוני האפליקציות החדשים נראו כאילו מישהו יצר אותם בזריזות ב-Paint, בלי לחשוב לרגע על זה שזה פשוט נראה כמו צעצוע, ולא כמו צעצוע מגניב. העובדה שאזור השליטה, למשל, מקבל את אופיו דרך שקיפות מהמסך שמאחוריו נחמדה, אך לדעתי, שוב, האישית לחלוטין, הרקע שנבחר למצגת היה מזעזע – ורקע שחור ואלגנטי היה יכול לגרום לכל התחושה מהמערכת להיות טובה, ו"רצינית" יותר. ואולי לא.


בפרטים הקטנים
אך אפל אינה נמדדת בכל אלה, לא בפיצ'רים ולא בעיצוב. אפל נמדדת ביכולת לספק מוצר די מושלם ללא צורך בקינפוג מהרגע שהוא יוצא מהקופסא. ביציבות חסרת תחרות ומהירות תגובה פנטסטית, בנוחות תפעול מדהימה לצד תחושה שמדובר במערכת מתקדמת ש"עובדת בשבילכם" ובחיי סוללה מעולים. אלה נקודות החוזק שלה ואלה הסיבות שאני משתמש במוצריה, ועמי רבים אחרים. סרטון פרסומת חדש ששחרה החברה מקופרטינו מתאר בערך את זה, אך השאלה האמיתית, וזו שאלת טווח ארוך – האם אפל תצליח להמשיך לספק את כל אלה?

האם המולטי-טסקינג החדש לא יפגע אנושות בסוללה? האם היציבות של המערכת החדשה תהיה טובה כשל הנוכחית? האם המערכת החדשה תרוץ היטב על מכשירים ותיקים בהם היא מבטיחה לתמוך? תשובות לכל אלה עוד יגיעו, והן יחליטו, בסופו של דבר, אם אפל תמשיך להיות בטופ, לפחות עבור מיעוט מאמיניה המסורים.



ומה עוד?
לצד ההכרזה על איוס 7 הכריזה אפל גם על מערכת הפעלה חדשה למחשבי המק השולחניים, הנקראת "מווריקס" על שם איזור גלישה בקליפורניה (מה לעשות, נגמרו שמות ממשפחת החתוליים), ומציגה המשך אבולוציוני ללא מהפכות למגמתה בשנתיים האחרונות להעביר פיצ'רים חזקים מעולם המובייל המפותח אל המחשב השולחני הזנוח.

בשנתיים הקודמות היו אלה מערכות ההפעלה "ליון" ו-”מוונטיין ליון" שהוסיפו למחשב האישי אזור התרעות נוח, אפליקציות פתקים ותזכירים המסונכרנות על הענן עם האייפון, משטח שיגור יישומים ברור בדומה לזה באיוס, תמיכה מובנה ונוחה ביישומים במסך מלא, שיגור וקבלת קבצים אלחוטית בין מחשבים קרובים, אזור ניהול חלונות מתקדם, שילוב מובנה של יישומים בשירותי ענן, תמיכה בגלילה קינטית ומחוות מולטי-מגע רבות ועוד. שירותים אלה הפכו את "סנואו לאופרד", המדשדשת לדעת עבדכם הנאמן, למערכת הטובה והמתקדמת בעולם למחשבים שולחניים. מבלי להרוס את הממשק השולחני בחלומות מגלומניים כפי שעשתה מיקרוסופט, הטיבה אפל עם המחשב האישי ויצרה מוצר שלם, נוח לתפעול, שמאפשר בידור לצד עבודה של ממש, נוח ואלגנטי מחד וחזק ומתקדם מאידך.

מווריקס ממשיכה את הקו הנקי הזה באופן שלא הולך לשנות לנו את החיים, אך סוגר פינות חשובות ומוסיף קצת פונקציונאליות חסרה שעד עכשיו לא באמת פגשה את המחשב האישי שלנו: ראשית, מוסיפה אפל שני יישומי "מובייל" למחשב האישי. כאלה שלא צריך באופן אקוטי, אך יכולים לעשות קצת טוב: האחד, קורא הספרים המצוין שלה "אייבוקס" יאפשר לכם לקרוא ספרים ולסמן הערות במחשב האישי (למה שתרצו לעשות את זה?), והשני הוא יישום מפות המאפשר לתכנן מסלולים ולשלוח אותם ישר אל האייפון שלכם לניווט. די מגניב, ועד היום קיים רק בדפדפן בממלכה של גוגל.

בנוסף מציעה מווריקס שדרוגים מתחת למנוע שאמורים לשפר חיי סוללה וביצועי זיכרון ומעבד, תמיכה טובה הרבה יותר בחיבור מסכים חיצוניים (בעיה קלה שנוצרה עם השינויים בממשק בשתי הגרסאות האחרונות), ועוד ועוד. מבורך ומוצלח, ומאוד כדאי שלא יקחו על הגרסה יותר מ-20 דולר.


פרט למערכות הפעלה ותוכנה הכריזה אפל על שני מוצרי חומרה חדשים: המקבוק איר החדש, שמביא איתו את מעבדי האסוול החדשים של אינטל ואיתם חיי סוללה של 12 שעות לדגמי ה-13 אינצ'. ספק שמישהו ירצה דגם כזה על פני הנוכחי שמחזיק 7-8 שעות בשימוש רגיל – אך זו בהחלט בשורה מצוינת לאלה שנמצאים רחוק מהמשרד ושדרוג מבורך. המוצר השני הוא המק פרו, מחשב שולחני לדורשי ביצועים גבוהים. אפל עיצבה מחדש לחלוטין את המארז סביב ליבה טרמית אחידה לכל הלוחות המקיפים אותה ומציעה יותר ביצועים מאי-פעם במארז בשמינית מגודל הדור הקודם. זה מאוד מגניב, ומכוון לקהל מאוד מאוד ספציפי – דורשי ביצועים עם ארנק מאוד מנופח, שכן המק פרו הם המחשבים היקרים והחזקים ביותר של אפל שעד היום דמו מאוד ל-PC.

אם כן, לצד שינויים צפויים והדרגתיים במערכת ההפעלה למק ובחומרה, מנסה אפל להמציא את עצמה מחדש באיוס 7, שאמנם השדרוגים בה אינם מהפכניים אך היא מציגה עיצוב חדש לצד תכונות להן חיכינו זמן רב. האם זהו שינוי לטובה? האם עצימת עינו הפקוחה של ג'ובס תפורר את האימפריה? את זה נדע, בתקווה, תוך חצי שנה, עם אימוץ ראשוני של המערכת החדשה.