Friday, April 19, 2013

למה לקנות רק את הנקסוס ובעצם, גם לא אותו

משתמשי סמארטפונים נחלקים לשתי קבוצות: אלה שמשקיעים את מיטב כספם במכשירים הטובים והחזקים ביותר, ואחרים שמעדיפים לקנות מכשירים חלשים או ותיקים (מכשירי הדגל דאשתקד) שעולים סביב אלף שקלים.

בתור משתמש אייפון שנמנה על הקבוצה הראשונה ונחשף ללא מעט מכשירי אנדרואיד, התחרות היחידה למכשיר של אפל היא שורת מכשירי הנקסוס של גוגל. ובעצם, גם לא הם.

למה אתם רוצים רק נקסוס?
חברות רבות מייצרות מכשירי אנדרואיד לכל שכבת מחיר ולפלחי שוק שונים. הראשונה, המכככבת והמוכרת ביותר היא כמובן סמסונג, אחריה חברות אחרות כמו סוני, LG, מוטורולה, HTC ואחרות. אחת לכמה זמן הוגה גוגל מכשיר אנדרואיד לפי תפיסתה ומבקשת מחברות שונות בתורן (תוך כדי ניסיון לשמור על שיוויון) ליצור עבורה את החומרה. תהיה זו HTC שייצרה את ה-G1 ואחריו הנקסוס 1, סמסונג שייצרה את הנקסוס S ואחריו את הגלקסי נקסוס, LG שמייצרת את הנקסוס 4, או אסוס שמייצרת את הנקסוס 7 (טאבלט).

בעוד מכשירי הנקסוס מגיעים עם אנדרואיד "עירומה", היצרניות משיקות מכשירים שאינם מבית גוגל: מבוססי אנדרואיד, אך מכילים תוספות ושדרוגים של אותה חברה, בניסיון ליצור בידול ולצבור מרחק מהמתחרות. כך מציעה סמסונג ממשק משופר העונה על השם TouchWiz, מוטורולה הציעה את ה-MotoBlur, חברת HTC את ממשק HTC Sense ועוד. לרוב השדרוגים כוללים אפליקציות נוספות מותקנות מראש, ערכת אייקונים וצבעים שונה, אוסף ווידג'טים ומסך בית (לאנצ'ר) מבית היצרנית.

למה אתם לא רוצים את כל אלה, ומעדיפים את אנדרואיד הגוגלית? ובכן, ישנן שלוש סיבות עיקריות, כולן עליונות רק בנקסוס של גוגל או באייפון של אפל:

1. עדכוני תוכנה:
כאשר גוגל משחררת עדכון תוכנה לאנדרואיד, כל מכשיר תומך מקבל את העדכון, ומיד. העדכון יורד אוטומטית כאשר המכשיר מחובר לרשת האינטרנט הביתית ומציע לכם לעדכן את המערכת. בלחיצה אחת המכשיר כבה, מתעדכן ונדלק מחדש כעבור 7-20 דקות עם אנדרואיד האחרונה.

כאשר אתם רוכשים טלפון עם מערכת משופצת בידי היצרנית, או גרוע מכך, בידי משווקת הטלפון (בארץ: פרטנר, סלקום או פלאפון) הצבתם בורר ביניכם לבין עדכון התוכנה. למשל, גוגל עדכנה את אנדרואיד לגרסה 4.1 ובתוכה גוגל-נאו, התשובה הגוגלית לסירי של אפל. העדכון הגיע מיד לבעלי הנקסוס שהריצו את אנדרואיד 4.0. בעלי מכשירים אחרים היו צריכים לחכות. עד מתי? ובכן, אם קניתם מכשיר שאינו מכשיר דגל, או שמערכת ההפעלה שלכם שונתה ע"י חברת הסלולר, כנראה שלא תזכו לעדכון לעולם. אם זוהי סמסונג או HTC אפשר לקוות שהעדכון יגיע תוך חודש. או חודשיים. או שישה. טוב, אי אפשר באמת לדעת אם יגיע ומתי.

2. פחות שירותים לא שימושיים:
אם אי פעם קניתם לפטופ חדש, אתם מכירים את התהליך הבא: פותחים את הקופסא, מחברים את המחשב לחשמל, מדליקים אותו ומתחילים למחוק. להסיר תוכנות ומשחקים שיצרנית המחשב שמה שם, גרסת אופיס ל-60 יום, גרסת קאספארסקי ל-90 יום, סימנטק אינטרנט סקיוריטי ל-30 יום, משחקי אינטרנט שזמינים עד לחמישה משחקים. בקיצור, המחשב החדש והנוצץ שלכם מלא בחרא, כדי שהיצרנית תוכל למכור אותו יותר בזול. אם קניתם מק שלימתם פי 2, ואין לכם זבל על המחשב החדש.

יתכן שתגדילו לעשות ובכלל תפרמטו את הלפטופ החדש ותתקינו עליו חלונות בלי כל השטויות מסביב, כנראה תזכו כך למחשב נקי וביצועים טובים יותר. אז גם בגוגל, הסיפור דומה. אמנם אין שם אפליקציות דמו לימים ספורים, אך יש שם הרבה שטויות שהיצרנית החליטה שאתם צריכים. היתרון לעומת PC? אלה לא תוכנות שיתופיות, הן שלכם לנצח. החסרון? גם אם אתם לא רוצים, שונאים, מתעבים, נגעלים מהרעיון של שימוש בהן – בניגוד ללפטופ, כאן לא תוכלו להסיר אותן ולא לפרמט את המכשיר ולהפעילו מחדש בלעדיהן. הן שם לנצח.


בסמסונג S3 וב-S4, לדוגמה, מציעה סמסונג את המיוזיק האב והסושיאל האב ועוד כמה האבס. חלקם פשוט לא זמינים בארץ. והם רצים שם ברקע, והם בין היישומים שלכם. לא רוצים? חבל.

אנדרואיד העירומה מגיעה עם מינימום אפליקציות. אמנם הנקסוס 7 מגיע עם כרום לצד הדפדפן המובנה, ולא ניתן להסיר אותו, אך זה בערך הכל – לא תמצאו אפליקציות שישתלטו לכם על החיים ובדיוק ככה זה צריך להיות, זו החוויה האנדרואידית, כמו חלונות 7 בלי יישומים עוטפים – מערכת הפעלה טובה שמנצלת את מלוא החומרה בלי בוררים באמצע. תענוג. גם איוס של אפל נקייה יחסית.

3. ביצועים, סוללה ויציבות:
את זה אני כותב הן בתור משתמש והן בתור מפתח: אנדרואיד העירומה מהירה ויציבה משמעותית מהאלטרנטיבות או לפחות זו התחושה. המעבדים במכשירי דגל של גוגל ובאלה של היצרניות השונות הם בדר"כ מעבדים דומים, אלא שאצל גוגל המעבדים עושים את המינימום שנדרש מהם ובחברות השונות אלה עובדים משמעותית קשה יותר כדי להחזיק פיצ'רים שספק ביקשתם.

למשל, האפליקציות והשירותים מהסעיף הקודם, או למשל זיהוי עיניים שספק שאתם מעוניינים בו. תכבו אותו? איש לא מבטיח שהמפתחים כיבו לגמרי את הפעלת המצלמה, ובכלל, ממילא המעבד יעבוד קשה יותר כדי להריץ פיצ'רים אחרים של סמסונג. כך אתם מקבלים מכשיר שגם אם לא כל הפיצ'רים שלו משרתים אתכם, הוא אוכל סוללה מהר משמעותית, בשימוש כבד מרגיש איטי ומקרטע (למרות שזה הסמסונג S3 או ה-HTC One X, מכשירי דגל שעולים אלפי שקלים) והוא גם פחות יציב: למשל, באג במערכת שהותקנה על הסמסונג גלקסי S2 גורם לכך שחיבורי בלוטות' מבוססי מידע לא נסגרים כראוי ודורשים גיבוי והדלקה של הפיצ'ר לפני פתיחת חיבור חדש: בעיה שנתקלתי בה כמפתח וחוזרת רק במכשירים אלה. מיותר לומר שבאפל המכשיר עובד בצורה חלקה לחלוטין, מהיר ולא נתקע. ואין לו הרבה באגים שקשורים למכשיר ספציפי כי אין כמעט מכשירים ספציפיים.

4. אה, כן, מחיר:
גוגל עושה מאמצים, שלרוב קשה לראות אותם בארץ, להציע מחירים שוברי שוק למכשיריה. בעולם המחיר הממוצע לנקסוס 4, סמארטפון הדגל של החברה, הוא 1460 שקלים לגרסת ה-8 גיגה ו-1670 שקלים לגרסת ה-16 גיגה. בהחלט לא 3300 שקלים לסמסונג נוצץ או HTC חדיש. ד"א, סתם לצורך השוואה, בעולם תוכלו למצוא את ה-HTC Sense החדש ב-2340 שקלים ואת הסמסונג גלקסי S4 ב-2670 שקלים*.

למה אני לא רוצה גם אותו?
הטיעון הבא רלוונטי בעיקר אלי, אבל הוא סיבה מספיקה להתרחק מכל נקסוס כמו מאש: אני אוהב מוזיקה מאוד, ואני שומע הרבה מוזיקה, ומהטלפון שלי: בנסיעה, הוא מחובר לרכב ומזרים שירים, כשאני יוצא לטיול, יוצא לסיבוב בשכונה, או סתם לפני השינה – אני שומע המון מוזיקה. מתוך 34 גיגה, אני מעביר 12-14 לטלפון. בנקסוס, כפי שכתבתי פה בעבר, גוגל מעבירה אתכם לענן אם תרצו או לא תרצו. בנקסוס החדש בין 8 ל-16 גיגה סה"כ ואין חריץ הרחבה, כלומר שלשימוש אישי תקבלו במקרה הטוב 14 וחצי גיגה – מספיק רק למוזיקה שלי, וזהו. לא דיברתי עדיין על 10 גיגה של תמונות, ועוד 10 של משחקים ואפליקציות.
עד שגוגל יוציאו את הראש מהתחת ומהענן, אין לי מה לעשות עם אף נקסוס או מכשיר ללא חריץ הרחבה או 64 גיגה מובנים.

טיעון הרוטינג
ילעיזו וימליצו כמה אחיטופלים: נו, מה אתה מתבכיין? קנה מכשיר עם החומרה הנאה בעניך, עשה רוט, ותחליף לאיזו מערכת שבא לך. הרי זה מכשיר פתוח, לא איזה מעייפון מחורבן. אז חברים – לא. פשוט לא. משתמש רגיל לא יודע ולא רוצה לדעת איך לעשות רוט. וגם אם כן, רוטינג ברוב מוחלט של המקרים מבטל אחריות. הוא גם לרוב מונע עדכון אוטומטי. זה פשוט פתרון גרוע. שכחו ממנו.

פתרון אפשרי
אם כן, איך פותרים את זה? ובכן, למרות הסלידה הרבה שלי להכרזתו את צוקרברג על לאנצ'ר שהופך את הטלפון שלכם למכונת פייסבוק משומנת (איכס), הוצג שם פתרון מצוין לבעיה הזו. לו יאפשרו החברות השונות להסיר את השדרוגים ששמו על הטלפון שלכם, או לחליפין להוריד אותם מהמרקט רק לבעלי מכשירים של אותה יצרנית: הרי שהבעיה נפתרה.

למשל, היה ורכשתי HTC One X עם חומרה אגדית והממשק אינו לטעמי, אני יכול להסיר אותו ואת האפליקציות הנלוות. האנדרואיד שרצה על המכשיר שלי היא אנדרואיד מבית גוגל, כלומר, אני מקבל עדכונים באופן ישיר ממנה. העטיפות של HTC הם בשליטת HTC שמקבלת גרסת מפתחים ודואגת שלא יהיו אי-התאמות. כעת הטלפון שלי מעודכן תמיד, את התוספות המעיקות אני מסיר ומחזיק לפי רצוני, ויש לי מכשיר אנדרואיד עם חומרה פסיכית. כל זה עם אחריות מלאה ובלי רוטינג.

ועד שזה יקרה, אני נשאר עם האייפון. הוא מקבל עדכונים מיידית מאפל, לא מגיע עם אפליקציות עודפות, יש לו חיי סוללה מעולים, ביצועים ויציבות חסרי תחרות. לצערי, הוא עולה פי 3-4 מהמקבילה האנדרואידית המועדפת.

* המחירים לא כוללים מס ומע"מ, ומבוססים על מחירים בחנויות אינטרנט שונות באירופה וארה"ב.