Monday, February 18, 2013

אל החלונות האדומים

ההבטחה הגדולה של מיקרוסופט הייתה רקובה מהיסוד ומן הסתם האחרונה לא עמדה בה. מערך השינויים בעולם המחשבים השולחניים אמנם איטי ומסורבל מבעולם הניידים, אך המחשב השולחני לא יראה אותו דבר. חלונות 8 היא כשלון חרוץ בכל פרמטר וזה הזמן לשינוי המיוחל במחשב הקלאסי.

מסביב, בין חברים ומכרים, אפשר לראות ניצנים של חלונות 8, בעיקר בקרב אלה שקנו לאחרונה לפטופ חדש או סטונדטים שמקבלים את המערכת החדשה במחיר מצחיק עד כדי חינם. המשותף לכל אלה הוא שבשבוע-שבועיים הראשונים הם אומרים "זה נחמד, קצת מוזר" ואחרי חודש או יותר עם המערכת החדשה מרדמונד כולם קוראים בקול אחד "זה חרא" ו-”אל תתקרב לזה". חלונות 8 נכנסת לערימת המערכות הפגומות של מיקרוסופט, ערימה גדולה, מסואבת ומתועבת (ובה ME, ויסטה ועוד). ערימת ההצלחות מכילה את 3.11, 95, 98 (לפחות בחבילה השירות השנייה), XP וכמובן העדכנית – חלונות 7. אז מה עושה את חלונות 8 כ"כ בעייתית? ומה זה אומר על מיקרוסופט? ומה זה אומר עלינו?


הבטחה בעייתית
עם כניסת מכשירי ה-"פוסט PC", ותביעת הרגל של הטאבלטים והסמארטפונים בשטחם של המחשבים הרגילים, התחיל הציבור הטכנולוגי לדרוש מחשב של ממש בגוף של טאבלט. כלומר, מכשיר שאינו מתחמם ובעל חיי סוללה שבועיים כמו האייפד, אך כזה עם מערכת הפעלה חזקה ומלאה שיריץ את כל מה שרץ להם על ה-PC. כי טאבלט זה מגניב, ו-PC זה חזק.

יסלחו לי הדורשים, אך זו דרישה מגוכחת עד מטומטמת פלוס. מחד הטאבלט, התומך בשיטת הזנת מידע מבוססת מגע, חומרה רזה וקלת משאבים וחשמל, תוכנה מדוקדקת כדי לאפשר חיי סוללה עצומים וגוף דק וקריר, ומאידך המחשב השולחני שמריץ סוגים שונים מאוד של עבודה וזקוק למאוורר פעיל, חיי סוללה קצרים יותר, צורך יותר חשמל ומאפשר לעשות, ובכן, יותר – שני המכשירים שונים בהחלט. כל מי שמנסה לדרוש שאחד יעשה את מה שהשני עושה משלה את עצמו. מחשב שולחני (או לפטופ) לא יהיה נוח למגע, לפטופ שמריץ חלונות 7 לא יהיה נוח לתפעול. זה לנסות להפוך תפוז לחביתה. וזה בלתי אפשרי וטיפשי.

אבל אל תשאלו אותי, תשאלו את העבר: כולנו זוכרים את הטאבלט PC - לפטופים עם מסך מסתובב על ציר שאפשר לעשות בו שימוש כלוח - קילו וחצי (במקרה הטוב) של 5 שעות סוללה (במקרה הטוב) ומחשב לא שמיש (במקרה הטוב).

אז במקום לדרוש מערכת הפעלה חזקה שיכולה לעשות את X ו-Y הדברים שטאבלט לא מאפשר היום, אנשים דרשו טאבלט שהוא מחשב. מיקרוסופט, בטמטום אין קץ, נענתה לאתגר וממש כמוני וכמוכם, לא ידעה איך עושים מתפוז חביתה. אז היא עשתה את כל מה שהיא יכולה, ויצרה חביתה מטוגנת בחמאה עם חמישה פלחים של תפוז בפנים. איכס. ואיכס.

מימוש עקום
חלונות 8 מנסה לפתור בעיה קשה מאוד, בעיית הטאבלט מול מחשב שולחני. הבעיה אולי קשה מדי (ואולי לא), אך אין ספק שהפתרון אינו מספק. סקירות מסביב לעולם קוטלות את הסרפייס פרו, הטאבלט ההיברידי של מיקרוסופט, וקוראות לחלונות 8 בשמה העצוב – מערכת גרועה. הוידאו הבא מתאר בצורה נפלאה את חוויית השימוש שסיפרו לי עליה רבים, במעט הומור והרבה דיוק (ותודה למור ב.):


ממשק ה-"אריכים" (המוצלח) לצד ממשק חלונות 7 (המוצלח) יוצרות יחד חוויה לא אחידה, לא ברורה, לא שימושית ולא נוחה. סוג של חתול וסוס שתפורים זה לזה בזנב. מערכת האריכים ואפליקציות המטרו לא נוחות לתפעול באמצעות עכבר, והממשק הקלאסי לא נוח לתפעול באמצעות האצבע. חיי הסוללה נחים על 4 שעות, כמו לפטופ סביר עד מעפן בשוק, והמכשיר גדול, עבה, כבד ולא מאפשר שימוש ממושך. קירחים מכאן ומכאן, כבר אמרנו?


בסיס הבעיה הוא שלא נדרש אדם חכם במיוחד כדי לחזות את תאונת הרכבת הזו, לפני הרבה (הרבה) זמן. לפני כשנה בערך נסעתי מטעם העבודה, ועמי חבר טוב מתכנת גם הוא, ליום הרצאות של מיקרוסופט בדבר פיתוח לחלונות 8 (בפרט, אפליקציות מטרו) במרכז הפיתוח של החברה ברעננה. כבר אחרי ההרצאה הראשונה, מיד עם היציאה להפסקה שאלתי אותו "אני לא מבין, זה נשמע כאילו הם מתכננים שהאפליקציות האלה ירוצו גם על מחשב וגם על טאבלט. אבל רגע, אין סיכוי שזה ככה, בטוח שאני מפספס משהו. ברור שזה לא יעבוד אף פעם, ברור שאלה שני ממשקים שונים. כנראה שאני מפגר ולא הבנתי משהו, כי אין סיכוי שלזה הם מתכוונים".

בהרצאה השנייה הבנתי שלא הייתה לי טעות – ומאוד רציתי להרים את היד ולהגיד לו שם "תמסור למי שצריך שאתם ממש מטומטמים". אבל לא היה טעם. הוא בא ללמד אותנו פיתוח למערכת הדפוקה הזו, אין לו שום שליטה על ההחלטות המפגרות של ההנהלה הגבוהה ברדמונד. כנראה שאם הייתה לו, או למישהו מהמוחות הנהדרים הרבים שעובדים שם, קצת שיחה עם מנהיגי החברה – הם היו אומרים שזו תאונת שרשרת איומה, ושעוד מעט היא פה.

אז היא פה. וחשוב להגיד שאני לא תופס מעצמי משתמש חכם או בעל תובנה עמוקה. כל מכרי יודעים שאני ההפך המוחלט מאלה שחושבים שהם יודעים מה שאין להם מושג לגביו. אני לא יודע הרבה, אבל ידעתי שזה לא יעבוד, כך גם החבר שישב איתי, כך גם מתכנתים רבים באולם ההוא. זה כנראה לא האולם היחיד.

מונרכיה של חשבשבת (ויישור לימין)
הפופולאריות לה זוכה מערכת ההפעלה של מיקרוסופט כבר מאז המילניום וחלונות 2000 אינה פורפורציונאלית לאיכות המוצר או לצורך האמיתי בשוק. רובנו, בסופו של יום, אסירים בין החלונות. הסיבה שאנחנו ממשיכים להשתמש בחלונות היא שפרופ' גדליהו קורא רק קבצי וורד ואין יישור נורמאלי לימין באף תוכנה שאינה אופיס של מיקרוסופט, ושורדה מהנהלת חשבונות "לא זזה בלי חשבשבת, כל החיים שלי שם!"

כך גם דודו המורה לנהיגה, מנהל את התלמידים בתוכנה מלאת באגים שכתבו שני מתכנתים בשנת 97 בויז'ואל בייסיק לרנינג אדישן, היום הם כבר שניהם בפנסיה בועתית יושבים ואוכלים סלט קינואה במרכז תל-אביב. לצד כל אלה יש את סבא אפריים שיודע לפתוח ynet רק באינטרנט אקפלורר 6, את דודה עדנה ש"לא פותחת בוקר בלי ספיידר סוליטייר" ואת בת הדודה שירן, שמשחקת סטריפ טאקי מתוכנת ג'אווה מלאה רוגלות ונוזקות שנכתבה כ"סרגל כלים" לאותו אקספלורר.

כל אלה לא יכולים לעבור ללינוקס, לא למק, לא לשום דבר שלא "תומך לאחור". ופה טמונה הבעיה: כל השימושים האלה רקובים מיסודם. התוכנה לניהול תלמידים צריכה להכתב מחדש גם ככה, שירן לא צריכה להתפשט כשלמישהו יש קלף אחרון ביד, ומישהו צריך לפטר את ורדה כי כבר שנים כל מה שהיא עושה זה קוראת עיתון. כל השימושים הארכאיים לחלונות, אלה שמשאירים אותנו מריצים עוד ועוד גרסה של המערכת הבעייתית, תהיה הגרסה חולה כשתהיה, כולן רקובות, והגיע הזמן לבנות מחדש ולצאת לעולם בו מערכת הפעלה יכולה להיות פתוחה. כך מי שצריך טאבלט יקבל תוכנת טאצ' מושלמת לטאבלט (למשל דודו ושירן). אופיס יעבוד היטב, עם יישור לימין בכל מכשיר נייד וגם בלינוקס השולחנית, ולא נישאר כבולים מסיבות היסטוריות.

מעניין כמה פעמים מיקרוסופט צריכה לפשל ולהכריח אותנו לקנות את הפישול האחרון שלה עד שנבין שהכוח הוא אצלנו, ושצריך שינוי אמיתי.