Thursday, January 31, 2013

על חינוך ומחשבים

כמו כל דבר פרובינציאלי, גם החינוך הממוחשב בארץ מפגר בכמה שנים (או יובלות) מאחורי שאר העולם. אלא שעכשיו, בניגוד לפעם, כלי הלימוד האלקטרוניים מציעים שדרוג אמיתי לחוויית הלימוד ויכולים לשפר את איכות וציוני התלמידים יותר מאי פעם. מהפכת הטאבלטים והסמארטפונים מציעה מכשירים נגישים, חלקם במחירים שווים לכל כיס.

אך ראשית, אספר מה הקשר שלי לכל זה. בעבר הייתי תלמיד במערכת החינוך בישראל, ולא סתם תלמיד – הייתי תלמיד גרוע. אף פעם לא זכרתי לעשות שיעורי בית, לא הייתי מביא ספרים לשיעורים, כל דף שהמורה חילקה אבד בערמות הלבנות האינסופיות מעל שולחן הכתיבה או על הרצפה לצידו, לא זכרתי להביא מחברות ובטח שאלה לא היו מסודרות ומאורגנות, ונוסף על כל אלה – יש לי כתב חרטומים. באמת, כתב שרק אני מבין, ולא תמיד. הייתי תלמיד מבולגן, מפוזר וחדור חוסר מוטיבציה חסרת תקדים. כך היה עוד מכיתה ב' ועד כיתה ט'. בכיתה ט' כל זה השתנה – קיבלתי במתנה מחשב פאלם פיילוט.

למעשה, זו לא הייתה הפתעה. לא פעם ולא פעמיים הציעו להוריי שירכשו עבורי מחשב נישא, ולו רק כדי לשפר את הכתב ואת מהירות הכתיבה. אלא שלפטופ היה יקר ושביר. שנתיים אח"כ הופיע בארץ מחשב כף-היד: זול יותר, קטן וקל – הוא היה מושלם. מעבר לאהבה המופרזת שלי לגאדג'טים, המכשיר גם היה כלי מצוין לסידור הזמן, והוא שינה אותי מתלמיד גרוע לאחד לא רע בכלל.


בתור התחלה, הכנסתי את מערכת השעות ליומן. את המבחנים שיבצתי ביום בו היו, בשעה 6 בערב, עם תזכורת שבוע קודם, כך ששבוע לפני המבחן הפאלם היה מצלצל ומזכיר לי ללמוד. אם הייתי רוצה, הייתי מזיז את התזכורת יום או שניים קדימה, דוחה את הלמידה לכשתהיה רלוונטית. שנית, כל מחברות הלימוד פרט למתמטיקה עברו לתוכנת הפתקים בפאלם, והיות וכל מזכר מוגבל ל-4096 תווים, היו לי הרבה מחברות (הבעה א', הבעה ב', ועד הבעה ז'). את שיעורי הבית והמטלות שמתי בתוכנת המשימות, מוסיף תאריך סיום ליום הבא בו מתקיים השיעור. כל לילה יכולתי לראות איזה שיעורים יש לי ולמתי. כאשר קיבלנו דפים בשיעור – הייתי סורק אותם בסוף היום ומעביר לפאלם, אל כרטיס הזיכרון ממנו פתחתי את התמונות הסרוקות בעזרת אפליקציה לצפייה בתמונות.

לא שכחתי יותר מחברות ודפים (חוץ מבמתמטיקה). ספרים הפסקתי גם לשכוח, כי חלקם פשוט עברו אל הפאלם: ספר תנ"ך היה לי באפליקציה, כך גם מילון עברי-אנגלי-אנגלי-עברי. הפכתי לתלמיד מסודר, וזה היה על מחשב פאלם פיילוט עם 8 מ"ב של זיכרון, מעבד של 33 מ"ה, מסך חצי צבעוני ברזולוציית 160 על 160 ויכולת אלחוטית אחת – אינפרא אדום.

כמובן שגם התקנתי עליו מונופול וסוליטייר ועוד כל מיני משחקים, ובין הפסוקים באפליקציית התנ"ך הייתי עובר למשחק שחמט או שש בש. בבוקר הייתי מוריד גרסאות ניידות של אתרים בעזרת AvantGo וקורא כמו עיתון בשיעור. אבל מתחת לכל אלה, היה מכשיר ששמר עלי בתלם – הפאלם היה בשבילי מה שהוא היה צריך להיות – PDA – Personal Digital Assistant.


היום אנחנו חיים בימים אחרים. מסכים זעירים בהפרדה גבוהה, דור סלולרי שלישי וויפי מספקים אינטרנט בכל מקום, מצלמות 8 מגה-פיקסל מעטרות מכשירים עם עשרות ומאות גיגה של אחסון, על מעבדים כפולי ומרובעי ליבה, ומריצים אפליקציות לכל דבר. כל דבר, חוץ מלימודים.

לצורך הדוגמה, ניקח את אפל, המציעה שתי פלטפורמות לימודיות שימושיות ביותר: הראשונה, אפליקציית וחנות הספרים iBooks, והשנייה אפליקציית וחנות הקורסים iTunes U. הראשונה אינה מיוחדת מפתרונות מקבילים ומציעה קורא ספרים נוח לצד חנות ספרים מובנה. אין צורך לקנות את הספרים בחנות של אפל וניתן לייבא כל ספר בפורמט epub ואפילו PDF. בתי ספר והוצאות ספרי לימודים רבות בארה"ב ובאירופה כבר פרסמו את ספריהן בפורמט epub הקנייני (כך שלא ניתן להעביר ספרים פיראטית), והיתרון בספרים אלה בניגוד ל-PDF היא שהם דינאמיים.

ראשית, ניתן לבחור גודל פונט וסט צבעים מועדף, והאם נוח יותר להחזיק את המכשיר לאורך או לרוחב – כל אלה משפיעים באופן מיידי על כמות הדפים בספר, מבנה תוכן העניינים ועוד. PDF, מנגד, הוא פשוט סט של דפים סרוקים, והחזקתם בצורה שגויה יוביל לחוסר קריאות. באייבוקס ניתן לסמן טקסט, להעיר ולהוסיף לו הערות, לסמן דפים מועדפים בסימניות, ואף ליצור באופן מידי כרטיסיות שינון מטקסט מסומן. הוסיפה אפל לעשות והיא מציעה ספרים אינטרקטיבים הכוללים מדיה: תמונות, סרטוני וידאו, קטעי צליל ושאלונים. ואת הספרים לא צריך "לתכנת". ניתן ליצור אותם על כל מק באמצעות תוכנת "iBooks Writer” החינמית.


לאחר הפיכת החוברת או הספר שלכם למסמך של ממש, ניתן לפרסמו בלחיצת כפתור. כך שתלמיד יכול לקחת על גבו אייפד אחד בודד במקום סט ספרים כבד, לא לשכוח יותר ספרים בבית, לגשת מהמכשיר לכל מסמך ואף לאפשר הערכה טובה יותר של התלמיד, לפי כמה זמן לוקח לזה לענות על שאלונים ותחקור תוצאותיו, שיכולות להשלח למורה באופן אוטומאטי. ותיקונים לספר? נשלחים אוטומטית ומתוקנים בזמן אמת בספר.

הפתרון השני, אייטיונז יו, היא כלי לניהול קורסים. הקורסים השונים כוללים שיעורים וחומר לימודי, וכל שיעור ספציפי כולל חומר ספציפי ומטלות. החומר הלימודי יכול להיות ספרים, סתם מסמכים ומצגות, קטעי סאונד או וידאו ועוד. בלחיצת כפתור נרשם תלמיד לקורס. לאחר ההרשמה, הוא מקבל עדכון כאשר שיעור נוסף לרשימה, ויכול לסמן כאשר סיים מטלות, ולהגיע לכל החומר היישר מהמכשיר שלו. תחשבו על היכולת של תלמיד להתכונן למבחן מהסמארטפון באוטובוס, או לסמן לעצמו הערות בשיעור עבור שיעורי הבית שיעשה אח"כ והכל באופן דיגיטאלי המסוכרן על הענן בין הטלפון והטאבלט. לו היו כלים אלה זמינים בזמני – אין ספק שהייתה לכך השפעה ישירה על הישגי, ודיני כדין תלמידים רבים. באוניברסיטאות השונות מלמדים על לוחות בי"ס מתחלפים, עם גיר ומחק, בחדרים גדולים עם עשרות עד מאות סטונדטים. לו היה החומר זמין או מועבר בצורה ממוחשבת, רבים לא היו צריכים לרדוף אחרי העתקות מהלוח, אלא להתרכז בלהבין את השיעור, ורבים יותר היו מצליחים לשחזר את החומר בבית ולהבינו הבנה עמוקה יותר.


ובכל הנוגע לעלויות? ובכן, מחיר אייפד בסיסי מדור ראשון או שני 1800-2000 שקלים. מחיר נקסוס 7 כ-1100 שקלים. המחירים אפסיים לעומת מחירם המצטבר של ספרי לימוד, ומחירי הדפוס של הוצאות הספרים ובתי הספר. ולכן גם הספרים עצמם יוכלו להיות מוצעים בזול. בתי ספר אשר נוהגים להציע תוכניות יד שנייה יוכלו להציע להורים לרכוש אייפד משומש במחיר מוזל, או להלוות אחד השייך לביה"ס בהנתן פקדון בטחון. בניגוד לספרים פיזיים, ספרי אייפד קשה להשחיט.

נסכם ונאמר כי לא ניתן להתעלם מהאינסטרומנטים הפדגוגיים החדשים המוצעים ע"י החברות השונות והספרים האלקטרונים, ושיתכן שהילד שלכם היה מצליח משמעותית בלימודים ומכין לעצמו עתיד טוב יותר ממש עכשיו, אם מישהו שם היה מפעיל את השכל. הצלחה ביצירת בסיס מחשוב לימודי חזק בישראל יוביל לשגשוג אקדמי, כלכלי ומעל הכל – יעשיר את חווית הלמידה ואת יכולת הלימוד האישי, יכולות שנשחקו ונשחקות בעידן הטכנולוגיה, בו הכל הולך קדימה חוץ מהשכל.