Saturday, October 6, 2012

אם תרצו או לא: אנדרואיד מעלה אתכם לענן

גוגל היא חברת פרסום. יש שיטעו לחשוב שהיא חברת טכנולוגיה או אינטרנט. לא. גוגל מרוויחה את הכסף שלה מפרסום וזו המטרה העיקרית שלה. לאסוף עליכם מידע כדי למכור אותו למפרסמים, לפלח את הפרסומות בהתאם לתחומי העניין הספציפים שלכם ואז לפרסם במקומות הנכונים: בתוצאות החיפוש בגוגל, בוידאו בו אתם צופים ביוטיוב, ואפילו פה מתחת ומימין לפוסט. הדרך של גוגל לעשות כסף היא פרסום, ואין בזה פסול.

כולנו מעדיפים למכור את המידע שלנו מאשר לשלם כסף - רובנו המוחלט מעדיף לגלוש באתרי חדשות ובידור גדושים בפרסומות מאשר לשלם כמה שקלים דמי כניסה לאתר (או לחסום את הפרסומות האלה במגוון כלים), ואנחנו מוכנים ומזומנים לתת את המידע שלנו לכל מבקש תמורת שירות טוב (כך למשל אנו משתמשים בג'ימייל, יומן גוגל, אנשי הקשר באנדרואיד שלנו ועוד). המידע שלנו יושב בענן של גוגל, וזו עושה בו את מה שהיא יודעת הכי טוב: עוברת עליו באופן אוטומטי ומפיקה פרסומות שיענו בדיוק על מה שחסר לנו. מידת ההצלחה? זו נתונה לפירוש אישי. במספרים, זה עובד. גוגל עושה הרבה, הרבה כסף.

אנדרואיד, מנגד, בתור פרויקט דגל של גוגל, לא עושה כ"כ הרבה כסף. למעשה, לא ברור עד כמה היא רווחית. כמובן - יש לה חנות אפליקציות, וברור, היא מאפשרת לכם לגשת למידע שלכם מכל מקום ולסנכרן אותו מול שרתי גוגל בקלות, ומשם מגדילה משמעותית את כמות המידע שזורם בין ידיה של ענקית הפרסום. אבל, מעבר לכך - איפה המודל הכלכלי?

המודל הכלכלי של אפל ברור - המכשירים שלה יקרים עד כדי גיחוך, והיא מוכרת שירים, סרטים, סדרות, וכמובן כבלים ומתאמים בעשרות דולרים. אפל היא חברת טכנולוגיה, ורק עושה צעדי תינוק בתחום הפרסום, צעדים לא משמעותיים. המידע שלכם באייקלאוד לא משמש עדיין לפילוח ופרסום. בינתיים אפל מרוויחה מלמכור תוכנה וחומרה במחירים מופקעים.

גוגל מצידה מוכרת מערכת הפעלה ומכשירים במחירים זולים. הגלקסי נקסוס מורכב ע"י סמסונג ונמכר ב-350 דולר. הנקסוס 7, טאבלט האנדרואיד 4, נמכר בעבור 200 דולר בלבד. אלה לא מחירים משמעותיים, והנתח הגוגלי ממכירת מערכת ההפעלה קיים, אך אינו משמעותי כמו הרווח של החברה מפרסום. אנדרואיד עצמה חינמית לכולם, גוגל מוכרת רק שיתופי פעולה ברמת אפליקציית חנות היישומים, גוגל-מפות ועוד. תזכרו, לפרויקט אנדרואיד מחיר עצום לגוגל מבחינת משאבי מחקר ופיתוח, עבודה מול יצרניות אחרות ועוד.

אם כך, סימנה גוגל את המטרה הבאה: היא רוצה עוד מידע שלכם (באופן חלקי, מתוך שאיפתה להפוך לענקית מידע שמכילה הכל מכל וכל, ומנגד מטעמים כלכליים נטו - למשל, יצירת חנות מוזיקה מתחרה לאייטונז ביום מן הימים - יוזמה מבורכת), ואיכשהו, היא הגיעה לגבול האפשרי של מידע שאפשר לסחוט מפלוני. אבל השירים שלכם, הסרטים, המדיה? כולה על המכשיר, וגוגל לא רואה אותה. והיא רוצה לראות הכל.

התוכנית פשוטה, זדונית וגאונית: כל מכשירי הגוגל החדשים, הן הסמארטפון (גלקסי נקסוס) הן הטאבלט (נקסוס 7) מגיעים עם מעט אחסון פנימי, 8-16 גיגה, וללא שום יכולת הרחבה. זה לא 16-32-64 גיגה שמציעה אפל - גוגל מציעה עד 16 גיגה, לא יותר. ומדוע? כדי שלא יהיה לכם הרבה מקום. לצד ההרזייה המשונה בשטח האחסון, מציגה גוגל באנדרואיד 4.0 את שירות גוגל-מיוזיק, המאפשר סנכרון מוזיקה על הענן. היא לא שואלת אתכם אם אתם רוצים להשתמש בו - היא מכריחה אתכם להשתמש בו, כי אם אין לכם אוסף מוזיקה של 4 גיגה מקסימום, לא תהיה לכם ברירה אלה לנגן מהענן, להעלות את המוזיקה לענן, ולהתחבר לענן אם תרצו או לא.

זו בעיה אמיתית, במיוחד לאלה מאיתנו עם אוסף מוזיקלי משמעותי. ראשית, השימוש בחבילת גלישה הופך משמעותי הרבה יותר ודורש מהירות הזרמה סבירה, יתכן תוך וויתור על איכות. שנית, במקומות ללא קליטת נתונים (נגיד, הדרך לאילת וכל אזור מדבר יהודה בארץ, ורוב דרום ארה"ב) לא תוכלו להאזין למוזיקה שלכם, וזה קריטי. הגיוני להציע שירות שכזה, כמו זה שמציעה אפל. פחות הגיוני לכפות עלינו, באמצעים טכנולוגיים, להשתמש בהם.

אז מה עכשיו? עכשיו, בתור מישהו שאוהב ש-14 גיגה של מוזיקה (שהם בערך 30 אחוז מכלל אוסף המוזיקה) שלו תמיד איתו, אין לי מה לעשות עם הנקסוסים החדשים, ואו שאלך על מכשיר סמסונג או HTC בעלי ממשק מרגיז ואיטי ביחס לאנדרואיד העירומה, או שאלך על האייפון.

אז פעם הבאה שחברה מציעה מכשיר חדש ללא כרטיס מיקרו-SD, שימו לב מי דוחף לכם ידיים.