Monday, June 4, 2012

הכל באחד

לפני חודש חזרתי מטיול של שבועיים לאירלנד. זו פעם שנייה שאני מבקר שם, בפעם הקודמת היו אלה 10 ימים, לפני 4 שנים, ודי התאהבתי במקום. בסיבוב הקודם העדפתי שלא יהיה לי טלפון לדאוג לו אז לקחתי מכשיר נוקיה זול. הפעם הבנתי שלסמארטפון יהיו יתרונות עצומים בטיול ולמרות שאני לא חסיד טכנולוגיה-בשעות-הפנאי החלטתי להביא את האייפון, ולו רק בשביל מוזיקה וכדי לחסוך מצלמה. בהגיענו לארץ הירוקה עברנו בקניון ורכשנו סים מקומי של חברת מטאור - ב-10 יורו לגיגה של גלישה, שיחות לא מוגבלות ברשת וזהו, פחות או יותר. כשקניתי ב-10 יורו נוספים קרדיט בסקייפ, פתאום שמתי לב שהסמארטפונים היום עושים הרבה יותר משעשו פעם. את שאר הטיול לא אפרט, אבל את הצד הטכנולוגי שלו - דווקא כן. ואוסיף שהעדפתי לשאול אנשים כיצד למצוא מקומות או לאן כדאי ללכת מאשר להשתמש בסמארטפון, בדיוק מאותו הטיעון - שטכנולוגיה לא צריכה לפגוע בפנאי ובאינטרקציה אנושית, והיא עדיין משנה לנו את החיים. אז ככה.



לפני שש שנים, רגע לפני שהתחילה מהפכת הסמארטפונים בנקודת הזינוק של אפל (האייפון) - חובבי גאדג'טים ובעלי מחשבי כף-יד וסמארטפונים קלאסיים התחלקו לשתי קבוצות. האחת דגלה בכך שמכשיר אחד צריך למלא כמה שיותר פונקציות - וכמה שמעמיסים, הרי זה משובח. לדעתם, ככל שהמכשיר מתוחכם וחכם יותר (ומכאן גם יקר יותר) כך עדיף. האסכולה האחרת טענה שטלפון חכם צריך להיות מחשב כף-יד עם קצת טלפון או טלפון עם קצת מחשב כף-יד, ולא יותר. מצלמה צריכה להיות מצלמה, נגן מוזיקה הוא נגן מוזיקה, ולא צריך לערבב שמחה בשמחה, כי אז מקבלים מוצר בינוני. אני מודה שנמניתי על הקבוצה השנייה.

שכן, מכשיר עם כל הפיצ'רים המצוינים לעיל היה אז גדול ומסורבל, יקר מאוד, לא נוח לאחיזה, ולרוב נפל במקום בו כל הפיצ'רים מתחברים. המכשיר שהוכיח לי את זה היה דגל הסמארטפונים דאז, ה-iMate JasJar, סוג של לפטופ זעיר שהריץ חלונות מובייל 5 ונחשב לסמארטפון המושלם. מצלמה איכותית (לא זוכר אם היה שם פלאש), מקלדת מובנה, מסך VGA (שנחשב עד היום לרזולוציה לא רעה בכלל), כמובן - WiFi, BT, GPS ועוד. מכשיר מעולה. יומיים אחרי שרכשתי אותו, יד שנייה ב-3000 שקלים (שהרי יד ראשונה הוא עלה 5000 ש"ח בערך) הבנתי שסמארטפונים זה לא בשבילי. מכשירים של הכל-באחד יצאו קרחים מכאן ומכאן. הוא היה מסורבל, איטי, עם ממשק טלפון מאוד לא נוח, מצלמה בינונית, ובעיקר עם סוללה קצרה. מכרתי אותו תוך חודשיים וחזרתי למחשב כף-יד מופרד מטלפון.

שש שנים אחר-כך, עדיין מפתיעים אותי הסמארטפונים והטאבלטים המודרניים - מהאייפון והאייפד ועד מכשירי האנדרואיד הזולים יותר (אלה שמציעים סמארטפון מלא ב-500 שקלים או טאבלט נחמד ב-700 שקלים). הדבר המרשים הוא שמדובר במכשירים רב-תכליתיים, שעושים המון פעולות שונות במקביל, ועדיין עושים את התפקידים השונים בצורה טובה, אפילו מצוינת. זו הוכחה לכך שמוצר טוב יכול לעשות הכל, אבל ממש את הכל - וטוב. אפילו טוב יותר מהמחשב השולחני או הלפטופ. ולדוגמא, האייפון:


1. בראש ובראשונה מדובר בטלפון, ובטלפון די טוב. איכות השיחה בו טובה, הוא נייד וקל, נוח להוציא ולקבל בו שיחות, הוא משמיע צלצול נפרד לחברים, עבודה ומשפחה, ממשק ההודעות שלו נוח יותר מכל דאמב-פון שיצא לי להחזיק, ובגדול הוא טלפון די מושלם. תוסיפו אפליקציות כמו וואטסאפ, סקייפ, וייבר, וכמובן שירותים כמו iMessage ופייסטיים, וקיבלתם טלפון שגם חוסך כסף. מעולה.

2. בהמשך, באה המוזיקה. האייפון הוא נגן מוזיקה מעולה. הוא מאפשר להוריד פלייליסטים שונים המסוננים לפי דירוג השירים והאלבומים באוסף, וחשוב מכל - הוא מתחבר להמון אביזרים חיצוניים - ביניהם האוטו שלי ומערכת המולטימדיה-ניווט-דיבורית המובנית בו. איכות הסאונד לא מתפשרת, ואוזניות פנים-האוזן של אפל מגיעות עם שלט נוח להעברת שירים, אבל הדבר הכי חשוב הוא שטח האחסון. המכשיר שברשותי מכיל 64 גיגה לאחסון, מתוכם 15 גיגה מלאים במוזיקה. היכולת לקחת איתי את כל רשימת השירים המדורגים שלי (אלה שנתתי להם דירוג גבוה) בלי לסנן ממנה חלקים הופכת את האייפון לנגן הכי טוב שהיה לי אי-פעם. שוב, מושלם.

3. מיד אחרי המוזיקה, אני משתמש בטלפון כמנהל מידע אישי, מה שהיה ידוע בעבר כ-PDA (כלומר Personal Digital Assistant) ו-PIM (או Personal Information Manager) - מושג שהגיע מימי הפאלם פיילוט והפוקט פיסי. הטלפון, מהיותו מכשיר שאנו נושאים עמנו לכל מקום - מעולה בתור ארגונית לניהול מידע אישי - מעבר לספר טלפונים מדוגם. אפליקציות הניהול המובנות: יומן, פתקים, תזכורות (ומשימות), ושעון קיימות בכל סמארטפון ועושות עבודה מצוינת בלהזכיר לכם איפה אתם צריכים להיות ומתי. כמו לפני 8 שנים, גם היום לא הייתי יודע לאן ללכת בבוקר בלי הצצה ביומן - ויחד עם טכנולוגיות כמו סירי, התרעות מבוססות מיקום, אפליקציות ניהול סיסמאות כמו 1Password, תזכורות קוליות ועוד, האייפון מושלם לניהול מידע אישי.

4. מיילים - מאז האייפון והאנדרואיד הראשון משהו גדול קרה למייל - אנשים התחילו לקחת אותו לכל מקום. לקרוא ולכתוב הודעות, כולל לינקים לאתרי אינטרנט ווידאו ביוטיוב, כולל מסמכי אופיס ותמונות מצורפות, כשאנחנו רחוקים מהמשרד או המחשב, הסמארטפון שלנו מחליף אותו, ושוב, הוא עושה עבודה די טובה. אמנם פחות נוח להקליד עליו - אך סמארטפונים וטאבלטים בהחלט מהווים אלטרנטיבה ראויה למחשב שולחני בכל הקשור למיילים. ולשלוח מייל לחברים מתוך הטיול, עם תמונות שצולמו זה עתה - זה בהחלט עידן חדש למייל.

5. משרד - לרוב, כשאני לא במשרד אני מעדיף לא להיות במשרד. עם זאת, כשנוצר צורך להתחבר מרחוק אני לא צריך לחפש מחשב. האייפון והאייפד שלי תומכים שניהם בחיבור VPN למקום העבודה, ומשם קישור ב-SSH או VNC למחשב בעבודה, על הטאבלט זה אפילו די נוח - וזה די מפתיע ביחס למכשירים שנועדו בראש ובראשונה לבידור ופנאי. זו בדיוק הנקודה, המכשיר שכבר אצלכם בכיס עושה הכל - וטוב.

6. ספרים - לקרוא ספר על מחשב שולחני זה לא כיף. גם על אייפון זה לא תענוג (אם כי בזמנו היינו קוראים, אבא שלי ואני, ספרים שלמים על מכשירי הפאלם שלנו), אבל על טאבלט זה סיפור אחר. לקרוא ספר על טאבלט זה די הגיוני. ואם אני מחכה בפקק או בתור לרופא שיניים ומת לדעת מה קורה בפרק הבא של "משתה לעורבים" - אני יכול פשוט להמשיך לקרוא מאיפה שהפסקתי באייפד היישר מהטלפון שלי, וזה יותר טוב מכל ספר ששוכחים לקחת בתיק.

7. סרטים וסדרות - האייפון והאייפד אמנם אינן מכונות וידאו משומנות כי וידאו תופס מקום, ואלה מגיעים עד 64 גיגה. לא הרבה. עם זאת, ניתן להוריד אליהם סרטים שלמים וסדרות בכמות מצומצמת ולצפות באלה לא רק על המכשיר, אלא גם על מסכי מחשב, מקרנים וטלוויזיות HD ענקיות בזכות כבלים התומכים בחיבור לבערך כל סטדרט בשוק (RCA, VGA, DVI, HDMI). אז לשים את כל אוסף הסרטים שלכם על האייפון זה לא ריאלי, אבל להוריד כמה פרקים או איזה שני סרטים למכשיר הנייד, ומשם להקרין אותו אצל חברים - זה בהחלט פשוט והגיוני. לא לשכוח שיש תמיכה מעולה בכתוביות, פרקים ועוד - וקיבלתם מכונת סרטים לא רעה בכלל, ושוב, באותו מכשיר שהולך אתכם לכל מקום.

8. אופיס - קליינט האופיס של אפל מתקדם דיו (ויש לא מעט מקבילות למכשירי אפל ולאנדרואיד שלא נופלות מהמקור) ומאפשר יצירה של מסמכים, גליונות ומצגות כמעט כמו ב-PC. לאחרונה יצא לי לכתוב מסמך לא קצר על האייפד, לשנות ולתקנו באייפון (בזכות iCloud, אין צורך להעביר את המסמך, הוא מסונכרן אוטומטית), ומשם לשלוח אותו כ-PDF לכמה נמענים. אלה יכולות של מכשיר ארגוני מהשורה הראשונה. תוסיפו את אותם חיבורים מהסעיף הקודם למקרן חיצוני, והנה אני מעביר פרזנטציות בעבודה היישר מהטלפון שלי, דרך האופיס וכבל VGA יעודי.

9. מצלמה - בעידן 8 המגה-פיקסלים, המצלמה הסלולארית הופכת למצלמה של ממש, עד כדי המחסור בזום אופטי. האייפון ומכשירי האנדרואיד המודרנים מוציאים תמונות איכותיות, חדות, גדולות ומוארות, וניתן בהחלט להחליף אותן במצלמות כיס או במצלמות פשוטות. הנה לדוגמא, לטיול האחרון שלי לאירלנד, לא הבאתי מצלמה (היות וזו ישנה יחסית, גדולה ומסורבלת, וזוללת סוללות). השתמשתי באייפון כמצלמה, הן עבור סטילס והן עבור וידאו. תצלום הסטילס הוציא תמונות איכותיות ויפיפיות, הוידאו יצא חד, חלק, ועם סאונד לא רע בכלל. לא התחרטתי שאין איתי מצלמה של ממש לרגע.

10. ניווט - הסמארטפונים והטאבלטים המודרניים הם מכשירי ניווט מושלמים. תוכנות חינמיות וחברתיות כמו Waze, כמו גם תוכנות קנייניות כמו TomTom, iGo ועוד - מייתרות צורך בכל מכשיר ניווט יעודי. למעשה, הסיבה היחידה שאני לא משתמש הרבה באייפון שלי לניווט היא שיש מערכת ניווט יעודית ברכב שלי. אך כאשר אני ברכב של חברים או ברחוב, יוצא לי להעזר הרבה באייפון כדי להבין כמה זמן יקח לי להגיע ממקום למקום, כדי לקבל הוראות הגעה ברגל וכדי לנווט או לשלוח קואורדינטות אם אני וחברים מטיילים בשטח פתוח כמו מדבר יהודה.

11. משחקים - אז כן, גם משחקים זה חשוב, במיוחד בשעות מתות. אם בימות השבוע או בהמתנה לבוילר על הספה בסלון בשישי בצהריים. הדבר המעניין הוא שהסמארטפונים והטאבלטים מגיעים עם כל סוגי המשחקים, בניגוד לקונסולות או מחשבי PC שמתמקדים בסוגים מסוימים של משחקים, ומשאירים את המשחקים ה"קז'ואלים" לזירת הפלאש. באייפון והאייפד שלי מותקנים משחקים מכל הסוגים: פשוטים כמו אנגרי בירדס, משחקי מחשבה מגניבים כמו Cut The Rope, Feed Me Oil או The Incredible Machine, משחקי קלפים (מפוקר ועד יא-ניב), משחקי קופסא (מונופול, ריסק ועוד), משחקי ארקייד (וורמז, סוניק לגרסאותיו, מורטל קומבט ועוד), משחקי אסטרטגיה כמו Red Alert ו-The Settlers וכמובן גם משחקים גראפיים כבדים - ממרוצים, דרך יריות בגוף ראשון, ועד GTA וכמובן Infinity Blade האגדי. למעשה, יש לי יותר משחקים משאני מספיק לשחק - אבל כשיוצא, יש ערכת משחקים מלאה גם בטלפון וגם בטאבלט, וכולם מספקים חוויה די מרשימה.

12. ערך מוסף - בזכות העובדה שמכשיר שמחובר לרשת ומכיל GPS מחזיק בכל הפיצ'רים החזקים הנפרדים לעיל, הרי שאפשר לפתוח עולם חדש של אפשרויות: צילום והעלאה ישירה לרשתות חברתיות או משלוח התמונה במייל (כולל תיוג מיקום), הורדה מיידית של אלבומי מוזיקה וספרים בכל מקום (כך שכאשר נזכרנו בלהקה מסוימת או הומלץ לי ספר מסוים בטיול לאירלנד, קניתי את אלה מיד והורדתי אותם למכשיר), מציאות מורחבת, הודעה על חברים שבקרבת מקום מתוך רשת חברתית ועוד ועוד.

אם אילו מהנקודות לעיל דיברו אליכם, ואין לכם איזה סמארטפון פשוט - אולי הגיע הזמן להצטייד באחד. פעם סמארטפונים היו מכשירים מסובכים, היום הם עושים את החיים של כולנו קלים יותר, וזה עוד לפני שדיברנו על הגישה מכל מקום לרשת האינטרנט.


* רוב תמונות האייקונים המגניבות מגיעות מפה.