Wednesday, October 5, 2011

iPhone 4S – אפל הכריזה, ועכשיו?

כבר חודשים שמגזיני רשת ובלוגרי טכנולוגיה מסביב לגלובוס כוססים ציפורניים בדריכות, מפרסמים שלל שמועות ושטויות וממתינים כמעט באובססיביות להצצה, ולו קטנה ביותר, במוצר הדגל החדש של אפל. בשבועות האחרונים הרשת שוצפת וגועשת, וחרושת שמועות לעוסה היטב עושה את דרכה לכל מי שרוצה או לא רוצה לשמוע. ככה זה כשיש מערכת יחסי ציבור משומנת עד כדי דת.

הערב זה קרה – אפל יצאה בהכרזה, והאתרים יצאו מיד אחריה בצעקה רועמת על אכזבה. אז האם מדובר באכזבה? באופן אישי, קשה לי לומר. נראה שלרוב המיינסטרים פורטלס הרבה יותר קל להכריז על האייפון החדש כאכזבה – כי כן, האייפון תמיד היה המוצר הכי מעניין של החברה הלבנה, והציפייה הייתה עצומה. אז האם זו אכזבה? כנראה שכן ולא.

הסיבה המהותית והחשובה ביותר בעקבותיה ניתן להכריז על ההכרזה כדי מינורית – היא העובדה שאפל לא שינתה מהותית את המכשיר המנצח (את זאת ניתן להסיק לפי השם, אם המספר נותר זהה – כך גם ההתייחסות) – היא שמרה על העיצוב, המימדים, המשקל, וחומרי הגלם של הדור הקודם – ויצרה מכשיר שנראה זהה לזה שכולנו הכרנו. כנראה שעל זה מתרעמים כולם, מה שמראה את מה שכבר ידענו – שכולם מטומטמים.

את האמת? לא ראיתי את זה בא. האמנתי באמת ובתמים שיהיה אייפון 5 בסתיו. לא ידעתי לגבי 4S, אבל הנחתי שאם כן או אם לא, יהיה שם גם דגל חדש, חדש לגמרי, כי התחרות לוחצת. אז יש דגל, לפחות בחצי התורן.

ובכל זאת, על מה יש להתאכזב?
1. בראש ובראשונה – רגרסיה. אם תעשו את דרככם לדף נתוני המכשיר החדש, אי-שם בנתוני הסוללה תגלו שהמכשיר החדש יספק לכם 200 שעות בבטלה לעומת 300 שעות במכשיר הנוכחי. כן – אפל חתכה שליש מחיי הסוללה של המכשיר שלכם, שכמעט התחילו להיות טובים. זו רגרסיה עצומה ודי נוראית בעולם בו אנחנו כבר התרגלנו להחזיק מטען בבית, בעבודה וברכב רק כדי לסיים את היום עם כמה אחוזים אחרונים לשיחה או האזנה למוזיקה. ד"א, זה גם יותר גרוע מחיי הסוללה של ה-3GS, דגם שידוע לשמצה ככזה שמתרוקן מהר מדי. כן, המכשיר שלכם שחוגג עכשיו שנתיים וחצי חי יותר מהנוצץ החדש של אפל. מישהו היה צריך לחשוב על זה, ולעצור את הרכבת מוקדם.
2. אבולוציה ועוזר אישי מבוסס קול – כן, זה השדרוג הגדול שאפל הכינה עבורנו. נכון, יהיו המון שדרוגים אחרים, אבל הם יגיעו בצורת מערכת חדשה שתעשה דרכה גם למכשירים וותיקים יותר ובעלי יכולות פחותות. מעבר לאבולוציה בסיסית – רק "סירי", העוזר מבוסס הקול החדש של אפל, יהיה פיצ'ר בלעדי למכשיר החדש. בארץ, זה די חסר סיכוי. למעשה, זה די מבוסס ארה"ב בלבד. אה כן, וגוגל עושים את זה כבר הרבה זמן – בדרך לא מרשימה בכלל, יש לציין. לרוב חברות לא מצליחות ליצור מוצרים כאלה עד לרמת שלמות, וכאן עדיין מדובר בבטא. קצת פחות מדי וספציפי מדי. חבל.

על מה אסור להתאכזב?
עיצוב מכשיר ומסך – טוב, אחרי הרבה זמן שאני מחזיק את זה בפנים, הגיע הזמן להגיד את האמת. אני לא אוהב את הסמסונג גלקסי S2 החדש. למעשה, אני די מתעב את המכשיר. אני שונא את מערכת ההפעלה שלו – שלקחה את אנדרואיד הנהדרת ועטפה אותה בכיעור הלא קונסיסטנטי של סמסונג, וכן, אני גם חושב שהעיצוב שלו נראה רע ומרגיש רע. הנה. אמרתי את זה.
שלא תבינו לא נכון, הסנסיישן של HTC נראה טוב, אפילו טוב מאוד. אבל הדגל הזה של סמסונג פשוט מפספס משהו. קודם כל, המכשיר גדול, גדול מדי. הוא לא נכנס לכיס סטנדרטי בנוחות, הוא מרגיש כמו לוח קטן ליד האוזן, והוא נורא, אבל נורא פלסטיקי. גם המשקל הקל שלו והצורה המשולחנת גורמים לו להרגיש כמו צעצוע. זה פשוט לא מרשים. המכשיר מרגיש כמו בן כלאיים מעוות בין טאבלט לבין סמארטפון וכן, נורא כיף לשחק בו משחקים או לגלוש בו באינטרנט, אבל בתור אחד שעושה את זה מטאבלט אמיתי – זה פשוט מרגיש מיותר לסמארטפון ולא נוח.
אז אחרי ההשתלחות האיומה לעיל – אמשיך ואומר: אני אוהב את העיצוב של האייפון. לא מאוד, לא באופן היסטרי – כן, הוא קצת חד מדי והעיצוב המעוגל היה נחמד, במיוחד זה של האייפון הראשון – מאז הם איבדו את זה עם גב הפלסטיק, ועם כמה שהחומרים בעיצוב של ה-4 מרגישים יוקרתיים, הוא עדיין שביר מדי ולא נוח מאוד להחזקה. עם זאת – הוא שוקל כמו מכשיר נורמאלי, קטן ונוח, נכנס לכיס ויש לו מסך מספק ברזולוציה חסרת תחרות. באמת שפחדתי שיגדילו את המסך למפלצת כמו של סמסונג – ואני שמח שלא עשו את זה.

על מה אפשר לברך?
לא הרבה. רוב הנתונים הטכניים של האייפון החדש לא מרגשים באף-דרך, הם אבולוציה הגיונית שעומדת בתחרות עם מכשירים מקבילים. מהמעבד הדו-ליבתי החדש (הפעם, אפשר לקוות, שבניגוד לאנדרואיד, מערכת ההפעלה תעשה שימוש בשתי הליבות), ועד מצלמת 8 המגה-פיקסלים וצילום היי-דפינישן מלא. אז על מה בכל זאת אפשר לשמוח?
ראשית, על העובדה שסוף-כל-סוף אפשר לקנות אייפון עם 64 גיגה של זיכרון – כי 32 זה באמת לא מספיק למשתמשים כבדים. כמה משחקים גראפיים נחמדים, אופיס ואפליקציות שימושיות ואתם מוצאים את עצמכם עם 10 גיגה פחות. אוסף שירים מצומצם ואלבום תמונות והנה הלכו עוד 15 גיגה. סרט וחצי ואתם כבר נלחמים על 3 גיגות אחרונים. ללא ספק, 32 גיגה נוספים הופכים את האייפון למכונת מדיה משומנת, במיוחד אם אתם מחברים אותו למסך חיצוני אחת לכמה זמן.
אם זה לא מספיק, תוסיפו את מערכת ההפעלה החדשה וקיבלתם מכשיר נהדר.

אז האייפון החדש יהיה טוב, אבל לא ברור שהוא יהיה טוב מספיק. היום, בין מכשירים עם מסכים תלת-מימדיים, כאלה בעלי מסך ענק, מכשירי שני ליבות במהירות 1.5 גיגה-הרטז, כאלה שמתחברים ללפטופים וכאלה שיכולים לשמש ככרטיס אשראי, קשה לומר שאפל לא קצת תקועה במקום – ולא, זה ממש לא הזמן. אני מאמין ומקווה שנראה מכשיר חדש ביוני או יולי, ושהדגם הנוכחי – טוב ככל שיהיה, רק קונה להם זמן. נקווה שאל גור צדק (לא לגבי התחממות גלובלית, לגבי זה שיהיה יותר ממכשיר אחד) ושאפל מחזיקה שפן בשרוול.
הרי ברור שהקוד הפתוח וגמישות החומרתית והתוכנתית ינצחו, זה הכל עניין של זמן. כמה זמן? זו בדיוק השאלה.