Monday, June 13, 2011

החיים באקוסיסטם של אפל, ואיך הענן הורג את הפיראטיות

החיים באקוסיסטם של אפל, או, בפחות פלצנות - בסביבת העבודה שהרכיבה אפל מאוד שונים מהחיים בסביבות עבודה אחרות, כאלה של מיקרוסופט, גוגל, לינוקס, וכד'. כמשתמש במוצריה של אפל אני מוצא את עצמי משלם הרבה (הרבה) יותר, אך מרוצה ושבע רצון מחיי הטכנולוגיים פי כמה. למעשה, עברתי סוג של תהליך ייבוש מאז המעבר הזה לאייפון, לאייפד ולמק, שהפך מחשבים אחרים - כאלה של חברות שונות, ביניהן HTC, סמסונג, וכו' - לפשוט לא מעניינים עבורי. הסמארטפון הבא שאני מחכה לו הוא האייפון 5, הטאבלט הוא האייפד 3, המחשב הוא המקבוק איר או המק מיני הבאים - אלה שיבואו עלינו לטובה עם מעבדי סנדי-ברידג'. אז איך זה? זה מאוד פשוט - משתמשי אפל הם לא כת של סוגדים חסרי מוח - הם משתמשים שאוהבים את המוצרים של אפל לא כי הם של אפל - ממש לא, גם לא בהכרח בגלל העיצוב שלהם - אולי רק קצת. העניין המרכזי הוא החוויה הכוללת - זו שמתחילה בפתיחת האריזה ומסתיימת שנה-חמש שנים אחר-כך בתליית מודעה למכירה - חוויית השימוש של אפל היא חסרת תחרות - המוצרים שלה פשוט עובדים, עובדים טוב, קלים לשימוש, נוחים מאוד, עמידים, יציבים, מחזיקים מעמד, ומעל הכל - מאפשרים לכם לעשות דברים שעד היום לא באמת חשבתם לעשות, פשוט כי הם עושים אותם בלי הרבה מאמץ. המחיר? הרבה מאוד כסף.
אז הנה כמה דוגמאות לעניין:


1. בתור משתמש שרוב מסמכיו כתובים באנגלית - החל ממצגות ומסמכים בעבודה ועד לרוב הניירת האישית, המחסור (הדי מביש, יש לומר) באופיס עם תמיכת שפות ימין-לשמאל לא מאוד נורא עבורי. לכן, כאשר רכשתי את האייפד הוצאתי עוד 30 דולר על קליינט האופיס של אפל - אתם יודעים, זה עם התואמות האפליות לפאוורפוינט, וורד ואקסל. מהר מאוד התחלתי להחליף את האייפד בנייר, פשוט כי זה היה קל - העליתי אליו מסמכים לראיונות או ישיבות, והבאתי את האייפד איתי במקום להדפיס ניירת. התוצאה הייתה חד משמעית - הרבה יותר טובה. לא כמו הלפטופ, שלהביא אותו לישיבה הסתיים בקטסטרופות דוגמת סוללה גמורה כעבור 45 דקות, קריסה של האופן-אופיס באמצע העבודה וכו'. כמו כן - לקחת מחשב של 2.5 קילו ועיצוב מתקפל זה שונה מהותית מלהרים מכשיר דקיק של 600 גרם. זה בערך ההבדל בין להביא לישיבה מחשב שולחני ודפדפת.

2. אחת לכמה זמן אני מעביר הרצאות בנושאים שונים במקום העבודה. עד היום, הייתי מביא את הלפטופ עם לינוקס, מחזיק אצבעות וקורא לצוות הסיסטם כל פעם שחיברתי אותו למקרן, ולמרות הרבה מחלות של אופן-אופיס, מעביר מצגת (בהרבה כאבים) - שלא לדבר על זה שהמצגת נראתה *רע*.
אחרי שהיה לי כל-כך קל לבנות מצגות על הדרך, בכל מקום, תוך שימוש באייפד, רכשתי ב-140 שקלים כבל VGA מהאייפד למקרן. פתאום החיים שלי נעשו הרבה יותר קלים - מחברים, מתחילים הצגה והכל עובד - המצגות נראות הרבה יותר טוב, רצות *הרבה* יותר חלק, והכל בלי שום מאמץ מצדי. לפני בערך שבוע שחררה אפל את שלושת תוכנות האופיס בגרסת אייפון, וכך, בלי שום תשלום נוסף - יש לי אופיס מושלם בטלפון. אותו כבל מתחבר כמובן גם לאייפון - והנה, בלי שום מאמץ, הסמארטפון שלי הפך למכשיר שמציג מצגות. אני לא צריך יותר מאת הטלפון שלי כדי להעביר מצגת בעבודה - וזה ענק.

3. ב-240 שקלים נוספים רכשתי כבל HDMI, גם זה - מהאייפון או מהאייפד. וכעת, כשחברים רוצים לראות סרט, אני פשוט מעביר אותו למכשיר הנייד ומגיע אליהם הביתה, המכשיר מחובר לטלוויזיה וחוסך כאבי ראש של תאימות נגן DVD לפורמט הסרט, סטרימרים ושאר בעיות - הכל פשוט עובד, מחוץ לקופסא, מידי, וקל. צועקים חובבי נוקיה "למה צריך לקנות כבל?! זה אמור להיות מובנה במכשיר!" אולי הם צודקים, אבל קשה לי לראות מכשיר עם יציאת VGA, יציאת HDMI, ועוד יציאות וכל זה עם שמירה על עיצוב. מכשירים של חברות מתחרות שמגיעים ללא תמיכה ב-HDMI, ראו את הנקסוס 1 של גוגל-HTC, לא מקבלים תמיכה כזו לעולם. מוצרים אחרים שיש להם יציאת HDMI, כמו נגיד ה-N8 של נוקיה, אין להם המרה ל-VGA והמשתמש צריך להתחיל לקנות ממירים במקום לעבוד עם כבל אחד - מומלץ מיצרנית הטלפון. בקיצור, החיים יקרים יותר, אבל יפים יותר בסביבה של אפל. אני לא משקר: הכבלים יקרים באופן מקומם, ויותר מזה - היה מאוד משמח לראות את הכבלים בקופסא ביום הרכישה. אבל העובדה היא שרוב העולם לא בהכרח משתמש בפיצ'רים שזה עתה תארתי, והצורך לשלם כסף טוב עליהם מרגיז, אבל החוויה די מתקנת את העוול.

4. בהתחלה, כשקיבלתי אייפוד כמשתמש לינוקס, שנאתי את קרביה של אייטונז ושל אפל, על כך שהכריחה אותי להשתמש בה - אבל עם הזמן מאסתי בסביבה שהייתי בה - עם כל עדכון או מחיקה של האנדרואיד (ותתפלאו, זה קורה פה ושם שיוצאת גרסה חדשה וכדי להתקין אותה צריך לפרמט) נמחקו הפלייליסטס, כל הדיסקים תמיד התבלגנו בדרכים יצירתיות, שירים שלמים פשוט דולגו ולא נוגנו והיה עלי לדוג אותם, להמיר אותם בדרך כזו או אחרת, ולהחזיר אותם למכשיר - כאב ראש, הו, כאב ראש. באקוסיסטם של אפל עובדים עם אייטונז, רק עם אייטונז, אבל:
- כל הפלייליסטס מגובים היטב, מסונכרנים למכשיר כבקשתכם, כולל פלייליסטס חכמים שמתעדכנים בזמן אמת, כולל שיטות תצוגה דומות לאלה שבמחשב.
- שיר שמתנגן במחשב יתנגן במכשיר - אחרי הכל אפשר להניח שמדובר באותן ספריות פענוח שקומפלו ל-ARM במקום למעבד אינטל.
- חנות האפליקציות מכילה אפליקציה חינמית מבית אפל ששולטת באייטונז שכנה ברשת האלחוטית. כך, כששוכבים במיטה הרחק מהמחשב ניתן להעביר שירים, להגביר או להחליש, בממשק דומה מאוד לזה של הנגן המובנה במכשיר. זה לא שימושי עבורי כל יום, אבל זה בהחלט שימושי פה ושם, במיוחד בעת אירוח בו גם ככה אתה לא מתרחק מהטלפון.
וכל זאת, עוד לפני שדיברנו על הסטרימינג לרדיו שנכחולה שעובד חלק (בניגוד לבנקסוס שלי), לסוללת שלא מתקצרת בהאזנה למוסיקה (בניגוד לנקסוס על גרסאות קהילה), על נגן מוסיקה מאוד נוח המאפשר יצירת פלייליסטס בכל מקום ועוד.

5. גם בדברים הקטנים - נראה שהחיים טובים יותר בגן הסגור. ראו למשל את המטען של מכשירי HTC עד תחילת השנה מול אלה של אפל. בעוד המטען של HTC היה מעוצב, אך גדול ושמן כמו מטען של מוטורולה סטארטרק, כך שהיית צריך למצוא לו מקום רגיש במזוודה כדי שלא יתעקם וכדי שהרוכסן יסגר - המטען האפלי קטן, אלגנטי, אבל מעל הכל - קומפקטי - הוא זעיר, קל, קטן, ועושה את העבודה. אז ברור שהוא יותר יקר - אבל במקרים כאלה אעדיף לשלם את הסכום המלא מאשר לדחוס שנאי ענק למזוודה בכל נסיעה, או לתת לו לתפוס תא שלם בתיק שלי. אז נכון, HTC קיבלו שכל באזור פברואר-מרץ והמכשירים המודרנים באים עם מטען קטן יותר. אבל הוא עדיין גדול מהמטען של האייפון. ואם אני רוצה מטען ענק שיהיה בעבודה שלי באופן קבוע? בשביל זה אפשר לקנות אחד ב-2-7 דולר בדיל אקסטרים.

6. בהקשר לפוסט הקודם, זה שמדבר על הפיראטיות - אז בקלות יחסית ניתן ליצור חשבון אייטונז אמריקאי, לקנות כרטיסי מתנה באיביי - ולהכניס אותם לחשבון. נכון - לשלם 20, 50, או 100 דולר על תוכן נשמע שערורייתי - אבל היי, אחרי "הטענה" אחת של חשבון האייטונז האמריקאי שלכם - יפתח בפניכם עולם חדש של תוכן, כזה שהרבה פעמים חוסך את "מס התפעול" של הפיראטיות בגדול. תוכלו לקנות שירים בודדים, אלבומים, ספרים, סדרות, סרטים - ואף להשכיר סרטים, באיכות HD ובמחיר יחסית סביר. אמנם עדיין מדובר במחירים נוסח ארה"ב (= להרוויח בשקלים ולשלם בדולרים זה לא אידאלי), אך זה עדיין נצחון מוחץ על מחירי הדיסקים, הספרים וסרטי ה-DVD הפיזיים בארץ. מעבר לכך, תוכלו להעביר את המדיה שרכשתם מיד לכלל מכשיריכם - ואף לרכוש את המדיה מכל מקום מהאייפון, האייפד, או המק שלכם. כלומר - שמעתם שיר שאתם אוהבים? זהו אותו באמצעות Shazam ותוכלו לרכוש אותו בעד 1-5 שקלים על המקום, כולל כל המידע, העטיפה הצמודה לשיר וכו'. בהגעה הביתה השיר יסונכרן למק ומשם לכל מגוון המכשירים שברשותכם - ותאמינו או לא, הזמן המבוזבז על לחפש את האלבום בו השיר מופיע, להוריד את הטורנט לאלבום, לפתוח אותו בביטורנט, להוריד אותו ואחר כך לגרור אותו לאייטונז ולמלא את טפסי המידע החסרים - אלה בעצמם מתחילים מזמן ששוויו 20 שקלים - אז שוב, הפיראטיות לא משתלמת.

7. דוגמא לנקודה 6 עברה עלי שבוע שעבר: פתחתי חשבון אמריקאי בחנות אייטונז והטענתי אותו ב-100 דולר. תוך כמה ימים מצאתי 2 דיסקים של הקאוטינג קרואוז שלא ידעתי על קיומם (בעיקר כי הם לא, איך נאמר, "בלטו" ברשת) ושמאוד אהבתי. חיפוש נוסף העלה עוד 2 דיסקים שלא הכרתי של פרנק טרנר, אם כי את אלה כבר לא הכרתי באשמתי. עם זאת, גרסת הדלוקס לאחד האלבומים לא הייתה נפוצה בצד הפיראטי - וגם את שני האלבומים האלה רכשתי. אחריהם רכשתי עוד 4 שירים בודדים, שלא היה לי כוח להסתבך עם לרכוש את הדיסק שלהם מאמזון כבר חודשים - כי חבל. שיר חמישי ושישי ירדו: אחד כשישבנו כמה חברים לראות סרט ושני כאשר ישבנו כמה חברים אחרים בפאב. ואתמול ישבתי להכיר קצת את דייב קרטר, מה שעלה בדיסק ועוד שלושה שירים. אז אחרי סגירת פערים והורדת כמה שירים מזדמנים נותרתי עם מעט פחות מ-25 דולר בחשבון - אבל האוסף המוזיקלי שלי קיבל חיזוק משמעותי, כזה שלא קיבל שנים. וכנראה שאטעין בשלב כזה או אחר את החשבון בעוד 100 דולר - כי יש כמה ספרים שמגיעים ל-30-40 דולר שכבר הרבה זמן רציתי להזמין מאמזון - ועכשיו לא צריך. ד"א, בדיוק בהקשר זה, רכישות האלבומים שעשיתי עד עכשיו מגיעות ל-70 דולר, הלא הם 245 שקלים. לצורך השוואה, 6 דיסקים רגילים ללא הנחות ומבצעים יוצאי דופן בטאוור רקורדס או בתו השמיני יעלו 360-420 שקלים. זמן החיפוש של האלבומים הנדירים, ועבודה עם סולסיק הזוועתית (סלחו לי על חילול הקודש, אבל היא מחורבנת) היה עולה הרבה יותר בזמן ודורש גם התאמה של עטיפות אלבומים, לעתים שמות טארקים, ועוד. אז כן, הארנק באמת קל יותר - אבל הנגן טעון במוסיקה מעולה.

אך זו רק ההתחלה של ההתחלה: אפל השיקה לפני מספר ימים את iCloud, שירות שמטרתו לסנכרן ולאפשר גישה לכל המדיה שלכם מכל מקום - על גבי האינטרנט משרתי החברה. כלומר - אם רכשתם שיר, כעת תוכלו לבצע הרשמה מכל מכשיר ולהגיע לאותו שיר מבלי להוריד אותו. הסנכרון בין המכשירים הניידים יקרה באופן אוטומטי - והנה, אפשר לראות איך הענן מחסל את הפיראטיות בצעדי ענק.

אז מאז המעבר לסט המוצרים והשירותים של אפל, הכרטיס אשראי שלי מגוהץ חדשות לבקרים. כן, אני משלם יותר על התחביב שלי, ופעם הייתי משלם עליו הרבה פחות. אך בתור משתמש עם דרישות יחסית גבוהות, ובתור אחד שלרוב מנצל עד הסוף את מה שאני משלם עבורו - אני חייב לומר שאני הרבה יותר מרוצה. אין אח ורע בעולם הטכנולוגיה לאקוסיסטם של אפל, לא בנוחות התפעול, לא בתמיכה, לא בגימור, ובטח שלא במחיר. אין גם שום דבר רע בלשלם מחיר סביר על מוצר טוב - והרבה מוצרים טובים ביחד עולים לא מעט. השורה התחתונה היא שמעבר לגדר העבה והסבוכה של הפיראטיות ושל סרבנות התשלום הישראלית - יש עולם של תוכן, שראוי, כדאי, ומומלץ להינות ממנו באופן חוקי - זה יותר כיף וזה יותר זול מפיראטיות, ויותר מזה - זה מאפשר לנו לעשות הרבה יותר עם הטלפון, המחשב, או הלוח שלנו בהרבה פחות זמן. את הזמן החדש אפשר להשקיע בשנת לילה ראויה, בזמן איכות עם החברה, המשפחה, או בטיול עם חברים. כל אחת מהאפשרויות לעיל עדיפות על בזבוז זמן מול הקופסה.