Saturday, December 11, 2010

Apple iPad – סקירה וביקורת

אפל ידועה כ-ה-חברה שעושה מהפכות בדרך בה אנו צורכים טכנולוגיה. חלק מהמהפכות עובדות (אייפוד), חלק נכשלות (מק), וחלק עדיין עומדות בסימן שאלה (אייפון). לאפל יש אידיאולוגיה מאוד ברורה המציעה נוחות שימוש חסרת תקדים, חוויה שלמה, נוחה וכמעט קסומה, במחיר של סגירות תוכנה, סגירות חומרה והרבה מאוד כסף. האייפד שונה מהמוצרים הקודמים של אפל באופן מאוד מהותי: מדובר בטכנולוגיית מחשוב חדשה שלא הייתה קיימת טרם הכריזה עליה החברה מקופרטינו.

האם אפל הצליחה ומחשבי הטאבלט הופכים לקטגוריית מחשוב נחשקת? כנראה שכן. איך היא עושה את זה? את שאלה זו הייתה לי הפריווילגיה לנסות ולפתור, ובשבועיים האחרונים לקחתי את האייפד המדובר לנסיעת מבחן, וגיליתי שלמרות שהוא נראה כמו כיסוי עור למושבים – הוא יותר כמו הדש-בורד. אחרי כמה ימים איתו, לא תהיו יכולים בלעדיו. וממש כמו שסטיב ג'ובס מבטיח – הוא לא יוכל להחליף לכם את המחשב, גם אם המחשב שלכם עתיק וצולע. אז מהי החיה הזרה מבית אפל?


רקע
האייפוד (הקלאסי) הוא לא המצאה חדשה – הוא נגן מוסיקה. הוא נגן המוסיקה הפופלארי בעולם ולכן כנראה שיש לו יתרונות גדולים מאוד, אבל אין בו שום חידוש מהותי ביחס לנגני המוסיקה שהיו לפניו ואלה שהגיעו אחריו.
כך גם עם האייפון – טלפון חכם, עם מסך מגע ונגן מדיה איכותי הוא רחוק מהמצאה חדשה. האייפון סגור ורחוק ממושלם – ובכל זאת, מדובר בארבעת המכשירים (2G, 3G, 3GS, 4) הפופולאריים ביותר בשוק הטלפונים הסלולאריים אי-פעם. ניתן למצוא הרבה תירוצים כמו יחסי הציבור, מסיבות עיתונאים נוצצות, באז רשת מופרז – אבל כנראה שבסופו של יום מדובר במוצרים טובים, טובים מאוד, אחרת לא היינו משתמשים בהם.
גם עם המק אפל לא המציאה את הגלגל. היא לקחה את ה-PC וניסתה לבנות מכשיר דומה משלה, הרבה יותר נוח וידידותי, וכמובן סגור. בארה"ב למק יש נתח שוק לא רע, בארץ, מצד שני, הוא לא ממש תופס תאוצה בעיקר בגלל תמחור ארה"בי על משכורות שמשולמות בשקלים.
האייפד הוא משהו אחר.

אפל לקחה הימור לא קטן ובנתה קטגוריית מחשוב חדשה, וזו לא משימה של מה בכך. אחרי שהשתכנענו שאנחנו צריכים מחשב פרטי, נגן מוסיקה וטלפון סלולארי חכם, אפל מנסה לשכנע אותנו שאנחנו צריכים גם את האייפד, ספק מחשב ספק נגן מתוח, משהו שלא ברור בדיוק מהו, מה עושים איתו ולמה לכל הרוחות הוא כל-כך יקר. אז איך זה הלך?

עיצוב
במבט ראשון האייפד נראה, ובכן, כמו אייפון גדול, וזה עיצוב קצת מגוחך.
במבט שני מדובר בעיצוב מאוד מרשים, המתחיל מהגב המתכתי המחוספס (עליו ניתן למצוא את הלוגו הגדול של אפל, המילה iPad, כמות הזיכרון של הדגם ומעט כיתוב), ממשיך לפינות המעוגלות במסורת אפל, וממשיך לקדמת המכשיר, שנקייה מכל כפתור פרט לאותו כפתור ראשי המוכר לנו מהאייפון.

על מסגרת המכשיר, גם היא מתכת-מט, ניתן למצוא מתג קטן המשמש להעברת המכשיר למצב שקט (לפני iOS 4.2, שימש לנעילת אוריינטציית המסך), סוויצ' המחבר את שני כפתורי הווליום (שני אלה מצד ימין), שקע הטענה\מידע זהה לזה של האייפון ורמקול המעוצב כשלושה פתחים (למטה), ובדגם ה-3G גם מגשית לכרטיס מיקרו-סים, ממש כמו באייפון 4 (משמאל). למעלה תוכלו למצוא את חיבור האוזניות, המיקרופון, וכפתור ההפעלה \ כיבוי, שוב, כמו באייפון 4. בדגמי ה-3G, הגב המתכתי של המכשיר יתהדר בעיטור פלסטי שחור – הרי הוא אנטנת ה-GSM. הדגם שנפל לידיי הוא דגם ה-64 גיגה הכולל מודם סלולארי (הדגם המתקדם ביותר), ולכן הן חריץ ה-SIM והן האנטנה העליונה נוכחות בו.

הדבר הבולט ביותר בעיצוב הוא דקיקותו הזעירה של המכשיר, המוסיפה לו יוקרה והרבה סטייל, אך מעבר לכל – הופכת אותו מאוד נוח להחזקה. גם עיצוב הגב עצמו מאוד מרשים, וברור כי זה אלמנט שבירת קרח לא קטן, שמטרתו לגרום לאנשים בבית הקפה לקנא, גם אם הם רק רואים את גבו של המכשיר.
המסגרת העבה של המסך שנראית לא מחמיאה בתמונות כמעט לא מורגשת בפועל, והיא די נחוצה, כי עליה נחה האגודל שלכם כאשר אתם אוחזים במכשיר.
משקלו של האייפד מעט מפתיע בהרמה ראשונה, והוא נראה קצת כבד מכפי שניתן לצפות, אך הכובד לא מפריע הרבה להחזקת המכשיר. למעשה, יצא לי לשמוע לא מעט ביקורת על כך שאין דרך נוחה להחזיק את המכשיר, שהוא כבד ו\או גדול מדי, שהוא לא נוח לאורך זמן – אך לא יצא לי לשים לב לאלה. אני מוצא את עצמי שרוע על הספה בסלון עובד עם המכשיר שעות אחדות, על כסא בעבודה, מעל שולחן או בלי שולחן – המכשיר נוח מאוד להחזקה. ביקורת נוספת היא שאי-אפשר להוציא אותו מהבית כמו שהוא – וכמובן, יש צורך בנרתיק כיסוי מלא כזה או אחר כדי להביא אתכם את המכשיר לכל מקום.
כמו האייפון או האייפוד-טאצ', גם כאן המסך מהווה את רוב נפחו של המכשיר, ומדובר במסך לא קטן בכלל. בהפעלה ראשונה המכשיר מבקש להתחבר לאייטונז (באופן טבעי) ואחרי החיבור הראשוני ניתן להתחיל לעבוד איתו.

התרשמות ראשונה
כשהאייפד יצא לשוק היו הרבה שטענו שאין להם מושג בשביל מה צריך מכשיר כזה, ומה יש לעשות איתו. אני מודה שהייתי שייך לאותו קהל סקפטי. בימים אחרי ההשקה התחלתי לחשוב לעצמי, פה ושם, בעודי משחק עם האנדרואיד-סמארטפון שלי, עד כמה היה נחמד לו המסך היה ענק, והייתי יכול לקרוא מיילים, לגלוש באינטרנט, ופשוט לעשות את מה שאני עושה תמיד – אבל על מסך נוח, ולא על פיסת ה-3.7 אינצ' שהייתה בידי. אט-אט התחלתי לחשוב לעצמי שאולי הרעיון הזה של אייפד הוא לא כל-כך רע. נחוץ? בטח שלא, אבל לא לחלוטין חסר טעם. גם כשקיבלתי את המכשיר כרסמה בי תחושה של "מה עכשיו? מה עושים עם זה?” אך התחושה נעלמה מהר מאוד, ומצאתי מגוון ענק של פעולות שמעולם לא חשבתי שיכולות להיות כל-כך נוחות.

את הציונים של המכשיר בקטגוריות שימוש שונות אציין בהמשך, אך אפתח בלומר כי מאז שהאייפד נחת בדלת ביתי, הלפטופ נשאר די מיותם ומעלה אבק בפינה. היו פעם או פעמיים בהם שבתי והדלקתי אותו, אך מצאתי את עצמי עושה את רוב מה שנהגתי לעשות עם הלפטופ באייפד: גלישה באיטנרנט (בין אם עבור רשתות חברתיות או בדיקת חשבון בנק וכד'), בדיקת דואר (וכתיבת תשובות קצרות – שכן לארוכות צריך מקלדת נורמאלית), משחקים, וכמובן קריאת ספרים ומסמכי PDF. אפילו יצא שבזבזתי פחות נייר, כי במקום להביא איתי ניירות לכל מקום (ישיבות או ראיונות בעבודה) פשוט לקחתי איתי את האייפד וטענתי את המסמכים דרך תוכנת המייל או דרך חשבון ה-Dropbox. האייפד הפך להיות מכשיר שעבדתי איתו כל יום, בין חצי שעה לשעתיים. בלפטופ, לצורך השוואה, הייתי עובד פעם בשלושה-ארבעה ימים.

אמנם קיבלתי את המכשיר על מערכת iOS מגרסה 3.3, ללא מקלדת עברית או ריבוי משימות, אך שבוע אחר כך הגיעה גרסה 4.2 והפכה את המכשיר למדהים עוד יותר. היכולת להאזין מוסיקה בעת גלישה באינטרנט היא לא משהו חדש, אך הפשטות, הנוחות, הקלות וההנאה, הן ללא ספק חדשות לחלוטין.

אין צורך באפליקציות
האייפד יכול להריץ אפליקציות אייפון אך אלה יופיעו באמצע המסך בגודל 3.5 אינצ', מסביבם תשארו עם מסך שחור. הגדלת המסך ע"י לחיצה על כפתור ה-x2 בתחתית יתן תוצאה מפוקסלת שנראית רע, אפילו רע מאוד. העדפתי להתעלם מהיכולת הזו כולה ואני משתמש רק באפליקציות אייפד אקסלוסיביות, כלומר, כאלה שנכתבו עם תמיכה לאייפד, או לאייפד בלבד.

אז מה נעשה עם אפליקציות של האתרים האהובים עלינו? איך נקרא אתרים רגילים על המסך הקטנטן? רגע, זה לא אייפון, המסך לא כל-כך קטן. זאת אומרת, כמו במחשב האישי, פשוט נפתח את הדפים בדפדפן, וזה יראה טוב. היתכן? יתכן, ואפילו מומלץ. דפי אינטרנט נראים נהדר על מסך האייפד, ואני לא מתגעגע לאף אחת מאפליקציות-האתרים שיש לי באייפון. למען האמת, לעתים גלישה באינטרנט אפילו נוחה יותר.

עוקץ המפתחים
באפל, גישת האפ-סטור דווקא די הגונה כלפי הרוכשים. אם קניתם תוכנה או משחק, הוא רשום על חשבונכם, ולכן לא משנה כמה מכשירים ברשותכם מחוברים על החשבון הזה, כל תוכנה שרכשתם תוכל להיות מותקנת אחרי הרכישה הראשונית חינם על כל מכשריכם. כלומר, אם קניתם את Docs to go, תוכנת אופיס המותאמת לאייפון ולאייפד, תוכלו להתקין אותה על שניהם, ואפילו על מכשירים נוספים (האייפוד-טאצ' של אחיכם, האייפד של אבא והאייפון של האישה) חינם – כל עוד כולם על חשבון האייטונז שלכם – בלי שום מאמץ.

מצד שני, מפתחים רוצים לעשות כסף, אפילו הרבה כסף, על הגב של המשתמשים באייפד. אז במקום להתאים את המשחק או התוכנה שלהם לאייפד – הם מפתחים תוכנה מקבילה לאייפד, לרוב במחיר גבוה מהמחיר המקורי. כך למשל Angry Birds המוכרת אינה קיימת לאייפד, אך גרסת Angry Birds HD קיימת גם קיימת, ועולה 5 דולרים במקום אחד בודד. תאוות בצע? אין ספק. שווה את זה? שאלה טובה. כנראה שרק אם אתם באמת צריכים את האפליקציה.

המחדל הישראלי
כידוע לחלקכם או לרובכם, האייפד סורב עליה לארץ בתחילת דרכו בטענה שרכיב ה-WiFi שלו מקריס את רשתות ה-WiFi החלשות של אירופה וישראל ויכול לעבוד רק בארה"ב. מיותר לומר שכאן שוב ישראל היא הבעייתית – והאייפד מתחבר ל-WiFi בארץ ובחו"ל כמו כל טלפון כמצופה. למה ישראל לא רצתה להכניס אותו מלכלתחילה? כנראה כמו כל דבר, חששו שהתדרים שלו יפגעו בתדרי הצבא.

כמכשיר יום-יומי
בשלב הזה נאמר כמה מילים על המפרט היבש של האייפד (מעבד 1 גיגה-הרטז, כמו זה של האייפון 4, זיכרון מעט קטן של 256 מ"ב, זיכרון פנימי של 16, 32 או 64 גיגה בהתאם לדגם, קישוריות WiFi, שן-כחולה, קישוריות סלולארית ו-GPS בדגם ה-3G, חיישן תנועה, חיישן תאורה, חיישן כבידה ועוד). נדלג באלגנטיות על התיאור המלא ונסגור אותו בכך שהמכשיר עובד טוב. הוא לא נתקע, משתעל, מקרטע, דורש ריסט – הוא פשוט עובד מצוין ומחזיק ליותר מ-11 שעות עבודה רצופות, זה הרבה יותר ממרשים.

כנגן מוסיקה
בתור נגן מוסיקה, האייפד הוא, איך נאמר, מעט גדול. עם זאת, כאשר עושים פעולה כמו גלישה באינטרנט או קריאת מיילים ורוצים לשמוע מוסיקה ברקע, הוא מתפקד נהדר. נגן המוסיקה של האייפד מזכיר יותר את אייטונז מאת נגן האייפון, והוא עושה רושם מעולה, מגיב מהיר, ומעל הכל, משמיע מוסיקה איכותית ברמקולים חזקים.
ההמלצה היא לא לרכוש את המכשיר בתור נגן, אך בהחלט להעביר לתוכו את אוסף המוסיקה שלכם, הוא מכונת מוסיקה מעולה.

ציון: 9\10, עבור מכשיר שאינו נגן, הנגן מעולה.

כנגן סרטים
אני חייב להודות שמעולם לא נמניתי על קהל הסינמה הניידת. לא ראיתי סרט לא באוטובוס ולא ברכבת. גם במטוס ראיתי סרט רק כי הוא הוקרן וחזרתי עם כאב צוואר אימתני. האייפד עושה רושם של מכשיר נהדר לסרטים. הסוללה הארוכה, המסך הגדול והרמקולים האיכותיים נראה שנבנו רק לנגינת סרטים, וכמובן שהוא תומך בהצגת סרטי HD. רק חבל, כמו תמיד, שאפל דורשת שהסרטים יהיו בפורמט הבית שלה ויעברו המרה דרך אייטונז. תוכנות צד שלישי פותרות את הפלונטר, ובכל זאת, אוכל לתת ציון דמיוני, היות ולא יצא לי לראות סרט של ממש על המכשיר. יוטיוב מצד שני, נראה כמו שלא ראיתם אותו על אף מכשיר נייד אי פעם, האייפד לוקח במקום בו הנטבוק שלי משתעל.

ציון: 9\10, נגן מעולה וסגור.

כמכשיר ניווט
גם בתור מסך לניווט האייפד קצת אימתני מדי, וכרגע האלטרנטיבה היחידה לניווט בארץ הוא Waze או גרסת האייפון של iGo ברזולוציה נמוכה וחלקית. גם כאן, מדובר באופציה לא רעה, אך אני לא רואה את עצמי משתמש בה, בטח שלא כשיש לי מכשיר נייד כמו סמארטפון אנדרואיד או אייפון בכיס. עם זאת, ה-GPS מעולה לדיווח המיקום לתוכנות שונות, מרשתות חברתיות ועד תוכנות לניהול תזכורות.

ציון: 6\10, כי אין הרבה מה לעשות עם זה.

כקורא ספרים דיגיטאלי
בראש ובראשונה האייפד עלה בתור תחרות לקינדל של אמאזון, לנוק ולשאר קוראי ספרים דיגיטאליים. האייפד לא באמת יכול להתחרות בהם, כי יש להם מסך e-ink המותאם לקריאה (ללא תאורה המסך הוא כמו דף, דורש תאורה חיצונית ולכן אינו מזיק לעיניים כמו מסך מחשב), להם מחיר הרבה יותר נמוך ופחות אופציות, משקל נמוך ממנו וסוללה ארוכה יותר, ולכן הוא שייך לקטגוריה אחרת לגמרי. עם זאת, לקרוא ספרים באמצעות iBooks של אפל נראה תענוג גדול, למרות שבארץ כרגע המבחר הוא רק מספרי לעז חינמיים. לכן האוסף מאוד קטן. בעברית, תוכלו לרכוש כותרי ePub ולהעביר אותם דרך אייטונז למכשיר – למשל, מאתר מנדלי מוכר ספרים ברשת. לצערי הרב, האוסף עדיין מאוד מצומצם ודורש להעביר קבצי PDF (למשל) אל המכשיר לצורך קריאה.

עם זאת, המסך הענק גורם לכל להיראות טוב, ומאפשר באמת לקרוא ספרים של ממש, בניגוד לאייפון או לסמארטפונים שעושים חצי עבודה לכל היותר. האייפד הוא קורא ספרים אולטימטיבי, רק צריך סבלנות שיגיע אליו תוכן איכותי. מחירי הספרים בארץ ד"א אינם גבוהים, ועומדים על בערך 33 שקלים לספר. לא הרבה ביחס לחנות, קצת הרבה ביחס לכך שקיימים מעט מאוד כותרים בארץ.

ציון: 5\10 – הקורא מצוין, התוכן חסר.

כמכונת משחקים
האייפד הוא מכונת משחקים אולטימטיבית. מדובר בשדרוג של חוויית המשחק המעולה של האייפון למסך גדול ורמקולים חזקים ואיכותיים, משחקים מבוססי חיישני כיוון או מבוססי כפתורי מגע הופכים כל אינטראקציה עם המכשיר למדהימה, ואת חווית המשחק לזורמת ונוחה. איכות המשחקים גבוהה, הם יכולים לשרוף לכם שעות ואין שום מכשיר מתחרה המציע משחקים איכותיים על מסך בגודל כזה, ועוד תוך שימוש בחיישנים ומגע. מוזר שסוני עוד לא הכריזה על גרסה מורחבת ל-PSP.

ציון: 8\10 – כי המבחר מעט דל, והמפתחים לא מסתפקים בכסף שהם עושים עלינו מהאייפון.

כגלשן
הגלישה באינטרנט תוארה בהרבה סקירות כמשהו מהפכני. לא הייתי מרחיק לכת עד כדי מהפכני, אך בהחלט הרבה יותר נוח לגלוש באינטרנט על האייפד מאשר במחשב האישי או הלפטופ. המסך גדול, מגיב היטב, והמעבד מריץ נהדר את סאפארי. התוצאה היא גלישה מהנה ומהירה על מסך מגע גדול, ובמקום שמקלדת ועכבר ירחיקו אתכם מחוויית הגלישה עצמה, אתם ממש נוגעים ברשת, וזו חוויית גלישה משופרת וחדשה. בתור משתמש אייפד בעיקר לגלישה – מדובר בפיצ'ר מדהים, ושוב, חסר תחרות אמיתית.
המחסור בפלאש יכול להפריע לכמה מכם, אך אני חייב להודות שפלאש רק מביא אלי פרסומות קופצות ומרגיזות, ואני די שמח בחסרונו.

ציון: 9\10 – ישנם אתרי פלאש שאינם פרסומות, ולאלה אין דרך לגלוש. פרט להם – האייפד הוא מכונת גלישה חסרת תחרות.

כמשרד ועבור מיילים
לקריאת מיילים מדובר, שוב, במכשיר מבריק. כתיבת תשובות קצרות גם היא מאוד נוחה, הרבה יותר מבמקלדת האייפון. המקלדת הענקית של האייפד מאפשרת שימוש בשתי אצבעות וכתיבת הודעות ארוכות במהירות. עד כמה זה נוח? לא מאוד, אבל בהחלט אפשרי.
לצערנו האייפד לא מגיע עם סט של תוכנות משרדיות כמו אופיס. תוכנות כאלה יעלו לכם 1-20 דולר, והן נוחות וחכמות, אך לא מתקרבות ליכולות של אופיס ממוחשב. חבל מאוד שאפל לא ספקה ערכה של תוכנות אופיס איכותיות לאייפד, בכך הייתה יכולה לתקוע יתד גם בזירת העסקים, בה האייפד לא מככב.

ציון: 8\10 – מעולה למיילים, משרד מוגבל.

לסיכום
אחרי השקת האייפד, ואחרי שהבנתי שמכשיר כזה אינו חסר תועלת, החלטתי לחכות, לחכות לאנדרואיד טאבלט טוב ומהיר עם סוללה ארוכה, מסך איכותי של 10 אינצ' המנוצל ע"י מערכת ההפעלה, וכל היופי שגוגל הביאה לנקסוס שלי. זה היה באפריל 2010. עכשיו, למעלה מחצי שנה מאז, גוגל לא נתנה תשובה אמיתית לאייפד. המכשיר היחיד שנמכר בישראל, עם עברית ושאר ירקות הוא הגלקסי טאב, ומחירו בערך 4500 שקלים בשוק החופשי על אף שהמסך שלו קטן יותר, מערכת ההפעלה שלו (אנדרואיד פרויו – 2.2) אינה מתאימה לטאבלטים לדברי גוגל ואינה עושה שימוש במסך הענק (פרט למטרת משחקים על מסך יותר גדול), והסוללה שלו קצרה מ-10 שעות.

האייפד היה ונותר הטאבלט הכי נתמך, מפותח, מתקדם ומוצלח בשוק הטרי הזה, והוא ללא ספק מחשב איכותי וחכם. לצערי, מערכת ההפעלה שלו מונעת ממנו להיות תחליף אמיתי למחשב או נטבוק, ולכן הוא יושב איפשהו בין הקטגוריות ולא חוסך לנו כסף על מכשירים אחרים. גם המחיר שלו מעט בעייתי לקטגוריה – שכן במחיר 1500 שקלים היה האייפד לחמניה חמה, בתג של 2,500 שקלים לדגם הבסיסי ביותר ו-4,550 שקלים למתקדם ביותר האייפד עולה כמו מחשב, ונותן הרבה הנאה, אך פחות כוח. האם המחיר שווה את זה? זה כבר שיקול שלכם. אם אתם צריכים קורא ספרים, מכונת משחקים, וכלי דואר לטיסות – יתכן מאוד שהמחיר הגבוה אינו מכשול אמיתי. אם זה רק מכשיר בידור – אז תבדקו היטב בארנק ותעשו החלטה מודעת אם הייתם משלמים מחיר כזה על קונסולת משחק, למשל.

חשוב לציין כי המחירים בייבוא אישי, כולל מע"מ ומשלוח דרך חברות שונות זול יותר, ויכול להוריד את המחיר בכ-500 שקלים.

האייפד, כאמור, קיים בגרסאות עם גודלי זיכרון פנימי שונים, ועם או ללא קישוריות סלולארית ו-GPS. קשה לי להאמין שתרצו את הדגם ללא המודם הסלולארי, שכן, היכולת לקחת את חוויית הגלישה באינטרנט והגישה לקבצים שלכם מכל מקום היא אחת התכונות העוצמתיות ביותר של המחשב הזעיר הזה. אם אתם רוצים אותו רק לבית קפה עם WiFi, בית או עבודה – אז אתם מוזמנים לקנות את מכשיר ה-WiFi בלבד, אך אני חותם לכם שפה ושם תקלעו לסיטואציה בה תצטערו שאין לכם דגם עם אינטרנט מלא. יתכן כי בשלב כזה או אחר תוכלו לחבר את המכשיר (באמצעות שן כחולה למשל) לאייפון שלכם שישמש לו למודם סלולארי, אלא שאז באמת אין צורך בדגם הסלולארי, והוא יחסוך לכם מחיר חודשי של SIM לגלישה.

יתרונות: נוחות תפעול, גלישה מהירה ונוחה, מיילים מעולם לא נראו טוב יותר, מכונת משחקים, קורא ספרים איכותי, פתרון אופיס טוב לנסיעות, עיצוב-גודל-משקל, חיי סוללה עצומים, משחקים איכותיים.
חסרונות: מחיר ביחס לתמורה, אין מערכת קבצים, סגירות (סנכרון מול אייטונז), אפליקציות יקרות, אין מצלמה אחורית ולא קדמית, שביר ודורש מעטפת שאינה כלולה.
ציון סופי: 9\10.