Saturday, December 4, 2010

אנדרואיד 2.2 מול iOS 4.2 (או: אייפון 4 – סקירה מקוצרת)

באיחור אופנתי של שלושה חודשים לאחר נחיתתו בארץ נפל לידיי המכשיר המדובר של אפל, בדיוק בזמן לעדכון מערכת ההפעלה לגרסה 4.2. עדכנתי, התקנתי, והנחתי את המכשיר בכיס – בתור הטלפון ומחשב כף-היד הראשי שלי למשך למעלה משבוע, וניסיתי לקבוע אם מדובר בסמארטפון הטוב בעולם כפי שטוענת אפל, או שמדובר במכשיר סגור, נעול ומפגר טכנולוגית. האמת היא שהופתעתי, ובתור חובב אנדרואיד מושבע, רכשתי כמה תובנות חדשות.

אי שם בעבר, ספציפית בתחילת פברואר, קיבלתי את הנקסוס 1 – מכשיר הדגל של גוגל ו-HTC וסקרתי אותו בהשוואה לדגל האפלי דאז, הלא הוא האייפון 3GS על מערכת ההפעלה iOS 3.X. הסקירה הייתה מאוד חיובית והביקורת על אפל ועל האייפון הייתה די קוטלת, בלשון המעטה. שלילית ופוגעת – זו הייתה עובדה: בעוד הנקסוס היה מחשב של ממש עם ריבוי משימות, פתיחות ומערכת קבצים מלאה וחופשית, אפליקציות מודולאריות ועוד, האייפון היה מכשיר ראווה סגור, שללא פריצה שוברת אחריות לא מתקרב ליכולות של מחשב כף-יד מתחילת שנות ה-2000. אותו נקסוס של גוגל הצליח להלחיץ את ג'ובס, והתוצאה הייתה האייפון הנוכחי על מערכת ההפעלה הנוכחית. האם האייפון גרם לנקסוס להזיע? ועוד איך.


גם הסקירה הזו, ברשותכם, תהיה השוואתית. לא נשווה את האייפון לנקסוס, מכיוון שהנקסוס זקן ממנו וישנם מכשירי אנדרואיד חדשים בהרבה – אך נשווה את iOS 4.2, מערכת ההפעלה החדישה של אפל – לאנדרואיד 2.2, המערכת החדשה ביותר מבית גוגל. אחר כך נדבר על המכשיר עצמו.

את ההשוואה אעשה למשתמשים, לא למפתחים ולא לאנשי מקצוע – כי זו סקירה אחרת לגמרי, ויריעתה גדולה בכמה סדרי גודל.



iOS מול אנדרואיד – איפה אנדרואיד מנצחת?
אחרי המעבר למכשיר המעוצב של אפל, מיד שמתי לב לכמה חסרונות מהותיים בתפעול, מספר דברים פשוטים ונוחים שפשוט נעלמו מפני השטח, והשאירו אותי עם אוסף לחיצות מרגיז וממשק מעיק לביצוע פעולות פשוטות, שגרמו לי להתגעגע מיד אפילו למכשירי אנדרואיד ישנים עם מעבדים חלשים. אז איפה מערכת ההפעלה של אפל נופלת?


אינטגראציה בין אפליקציות – האנדרואיד, בניגוד ל-iOS, היא מערכת נושמת ודינאמית. כלומר – התקנה של תוכנה נוספת תשפיע על איזורים שונים באנדרואיד, בצורה שהופכת את הכל לקל יותר. למשל, אחרי התקנת קליינט טוויטר, נוסף לכל איש קשר ברשימה פרופיל טוויטר עדכני, ולחיצה עליו תוביל לפרופיל הטוויטר שלו. כך התקנה של סקייפ תוביל לכך שכל איש קשר שמופיע גם ברשימת הסקייפ שלכם – יקבל שני כפתורים נוספים: חיוג בסקייפ, ושליחת הודעה בסקייפ. זו ללא ספק דרך גאונית לנהל נתונים, מכיוון שכדי לראות מה שלום יוסי, אני לא צריך לחפש אותו בשלושים אפליקציות. אין סיבה לפתוח Gtalk ולראות אם הוא מחובר, לבדוק בסקייפ, ולהציץ בפייסבוק ועוד – פשוט צריך למצוא את יוסי ברשימת אנשי הקשר והמידע עולה מיד מכל הגורמים הרלוונטיים. זה רעיון גאוני גם למחשבים אישיים, ומדהים שאפל עוד לא לקחו אותו קדימה.
דוגמא נוספת לאיטגרציה הזו היא בכך שלחיצה על כפתור השיתוף באפליקציית היו-טיוב למשל, תתן רשימה של אפשרויות שיתוף, מבלוטות', דרך הודעת SMS, עד פייסבוק וטוויטר, ואפילו מול Dropbox – שוב, כל תוכנה רלוונטית שתתקינו תתווסף לרשימה. באייפון, מנגד, תוכלו רק לשתף במייל. רוצים לשתף בדרך אחרת? תנו Copy-Paste על הלינק במייל – הרבה עבודה על דרישה קלילה.

גישת האפליקציות למערכת – בנקסוס היו לי שתי תוכנות נפלאות שהפכו את החיים שלי למאוד קלים. האחת שמה Profile Changer, והיא דאגה לשנות את הפרופיל לשקט בשעה הגיונית בלילה ולהשיב אותו בשעה מסוימת בבוקר, בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. כך לא הייתי צריך לדאוג לעולם לשנות את הפרופיל של המכשיר – זה פשוט קרה לבד. תוכנות כאלה קיימות גם לחלונות מובייל וסימביאן הישנות. תוכנה שנייה הייתה Group Ringtones, שאפשרה לי להתאים צלצולים שונים לקבוצות מתקשרים שונות, כך שאם מצאתי את עצמי מנמנם ומקבל טלפון מהעבודה, הייתי רץ לענות, בעוד אם הצלצול היה של חברים, הייתי ממשיך בסייסטה ועונה להם רק אחרי היקיצה הטבעית. גם זו פונקציונאליות שיש בחלונות מובייל ובסימביאן. באייפון (ללא פריצה) אין זכר ליכולות הללו, אפילו לא אזכור קטן בחנות, שום דבר. אדרבה, בכלל אי אפשר לבחור צלצול שלא מרשימה קבועה מראש במכשיר. והנה, הרבה מאוד מהנוחות של אנדרואיד נקלחה.


מערכת התרעות – מערכת ההתרעות של אנדרואיד היא בהחלט אחד היתרונות הענקיים של מערכת ההפעלה. כל אירוע שדורש תשומת לב, בין אם מהפונקציונאליות המובנית (תזכורת לאירוע יומן שפוספס, שיחה שלא נענתה, מייל חדש, וכו') ובין אם מאפליקציות (הודעת סקייפ, הזמנה לאירוע בפייסבוק, ועוד), מופיעות בזו אחר זו באיזור ההתרעות ומופיעות כאייקונים בשורת הפקודה. לחיצה על התרעה תוביל אתכם למקורה ותסיר אותה מהרשימה. כך אפשר לעבור על הפריטים בזה אחר זה, להשאיר את אלה שרוצים לטפל בהם מאוחר יותר, ופשוט להינות מהסדר שגוגל עושה בבלאגן.
באייפון מדובר בפתרון שבור ומקרטע. כל התרעה מופיעה בהודעה קופצת על המסך, ואחרי אישורה מופיע עיגול קטן ליד האייקון של האפליקציה הרלוונטית. כלומר, כדי "לאסוף" את ההתרעות מהמכשיר, עלי לעבור על מסכי האייקונים ולחפש מספרים, וכל זאת בלי לדעת אם מדובר בהודעות, הזמנות לאירועים ועוד, פשוט פתרון פאצ'י ומיושן.


אדובי פלאש – רבות נאמר על מלחמות אפל באדובי, ועל המחסור המושמץ של פלאש במכשיריה של אפל. אני חייב לאמר זאת פעם אחת עבור עשרות האנשים שכבר צעקו זאת באוזניי – זה לא משנה! פלאש הוא לא יתרון אמיתי! למען האמת, הרבה פעמים הוא רק מעיק על חוויית הגלישה. בכנות, כאשר פלאש שוחרר יחד עם מערכת ההפעלה אנדרואיד 2.2, התקנתי אותו רק כדי לראות איך הוא נראה, ושתי דקות אחר כך הסרתיהו לאין חזור. לפחות עבורי ועבור רבים שהתוודאו בעניין לפני, אין שום יתרון לפלאש למכשיר נייד. הפרסומות המרגיזות ביותר, הצבעוניות, הקופצניות, המרעישות, כולן בפלאש – ותקבלו אותן במתנה תמורת גלישה איטית יותר, מלאת באגים ואוכלת מעבד וסוללה. היתרון היחיד בפלאש, לפחות לראות עיני, הוא לאלה שגולשים לאתרי פלאש שאינם נתמכים היטב, ואין להם יכולת או אינטרס לשחרר אפליקציה או לעבור ל-HTML5, או בקיצור – אתרי פורנו. היות ואני לא מוצא את המשיכה באתרים כאלה, שלא לומר לגלישה ניידת אליהם, יותר מלא אכפת לי לוותר על פלאש כלאחר יד. עם זאת, ישנם אתרים רציניים שחוטאים לעיתים בשימוש בפלאש – ועבור אלה, טוב שיש אפשרות להפעיל את המערכת. אז יתרון של אנדרואיד? לא באמת, אולי עשירית כוכב.

מערכת קבצים – היתרון במערכת קבצים פתוחה ונראית לעין אינה יתרון למשתמש המאוד פשוט, עם זאת, היכולת להעלות קבצי DOC של ממש בלי צורך באפליקציות יעודיות ל-Dropbox למשל, היא בהחלט יתרון, גם אם קטן.


ווידג'טים – בעוד שבאייפון המסך הראשי הוא אוסף אייקונים של אפליקציות או ספריות, וישנם מספר מסכים כאלה ככמות האייקונים – באנדרואיד ישנם 3-7 מסכים ניתנים להתאמה אישית, עליהם ניתן לשים אייקונים של אפלקיציות, ספריות, ויותר מזה – ווידג'טים, אפליקציות קטנות ורזות שיושבות על המסך הראשי ומעדכנות אתכם במתרחש – מזג-אוויר, פייסבוק, מוסיקה, ועוד – הכל במסך אחד, המסך הראשי, תמיד ומולכם. זה יתרון יפה, אך משום לא כאב לי להפתר ממנו. למען האמת, יש כאב ראש לא קטן בהבנה כמה סוללה גוזל כל ווידג'ט, בסידור שלהם, ובניהול המותאם אישית הזה שלעתים מוגזם.
אז מדוע זה חסרון? כי בכל זאת, לנבור בתפריטים כדי להדליק או לכבות WiFi או Bluetooth זה לא פיקניק, במיוחד לא כשאתם ממהרים...

iOS מול אנדרואיד – איפה iOS מנצחת?
קל לראות שלאנדרואיד יש רשימה מרשימה מאוד של יתרונות, וכולן הופכות אותה למערכת הפעלה שנותנת פייט אמיתי וחזק מאוד למערכת ההפעלה של אפל. עם זאת, לא הכל וורוד אצל הרובוט הירוק, וישנם יתרונות מהותיים, אולי מוחצים, לתפוח, והם:

אפליקציות, אפליקציות, ועוד אפליקציות – החסרון הגדול ביותר של אנדרואיד ומכאן היתרון הגדול ביותר של האייפון טמון כאן. הרבה זמן שאמרתי לעצמי שזה עניין של זמן – אבל אחרי שבעה חודשים עם אנדרואיד, ואחרי שרף האפליקציות עבר את 100,000, לעומת 300,000 ל-iOS זה פשוט לא נראה משכנע. האפליקציות של אנדרואיד הן הרבה פעמים קטנות ושבורות או תוספות לתוכנות אחרות, והדבר הכי מאכזב בהן היא האיכות: חלק לא עובדות, חלק שבורות חלקית, חלק פשוט נראות רע, חלק עושות את העבודה ותו לא. העובדה היא שיש יותר אפליקציות לאייפון, והכמות הזו מתבטאת בכך שבאייפון – מוצאים את מה שמחפשים. כלומר: ריסק, למשל, משחק קופסא אהוב שתמיד רציתי לשחק בתור לרופא, פשוט לא קיים לאנדרואיד. באייפון הוא עולה כמה דולרים, אבל הוא שם. מונופול שהיה לי מימי חלונות מובייל, קיים בגרסה מאוד עילגת לאנדרואיד, בביצוע קלוקל ושבור, גרפיקה גרועה מאותה גרסת DOS למונופול בתחילת שנות ה-90, והתחושה שפשוט גרמה לי להמנע מהחוויה. המנופול לאייפון נראה טוב, מרגיש מצוין, והאמת שכבר שיחקתי בו כמה פעמים. האפליקציות לאייפון רבות יותר, איכותיות יותר, מוגמרות ומרגישות כאילו מישהו בדק אותן לפני שהן עלו על המדף. באנדרואיד, זה פשוט לא עובד. אולי כי גוגל לא מפעילה סינון, אולי כי אפל דורשת 100 דולר רף כניסה למפתח, בסופו של יום, אפלקיציות הן שם המשחק היום, ועד שלא ניסיתם, לא תבינו שהאייפון משאיר את אנדרואיד לאכול אבק.


עברית – אמנם אני נמנה על אלה שכל מכשיריהם מוגדרים באנגלית מתוך הרגל – אבל אנדרואיד בהחלט מציגה אוסף של בעיות בכל הנוגע לעברית – לעתים העברית מופיעה הפוך, לעתים מספרים המשולבים בעברית הפוכים, לעתים היישור לא נכון. בכל אופן, הממשק של אנדרואיד כאשר היא יוצאת מהמפעל הוא אינו בעברית באף מקרה. לרוב, חברות בישראל משתמשות בעובדה שמערכת ההפעלה פתוחה ומתרגמות אותה, אך בכך גם מסרסות אותה מקבלת עדכונים עתידיים. במערכת של אפל – העברית מובנית, כוללת ממשק, נתמכת היטב ונראית טוב. אין ספק שלאלה שלא מסתדרים היטב עם אנגלית – מדובר באופציה המועדפת.

תגובה, מראה וגימור – אולי בגלל ריבוי המשימות האמיתי על אנדרואיד, אולי בגלל הווידג'טים, אולי בגלל שזו מערכת הפעלה שלא משווקת עם מכשיר, אלא נתינת להתקנה ופתוחה – האייפון מרגיש כאילו הוא מגיב הרבה יותר טוב, וכך התוודו בפניי שונאי אפל למיניהם, וגרופיז של אנדרואיד כאחד. המכשיר פשוט מגיב יותר מהר, יותר יפה, יותר נוח, יותר כיפי. התגובה לאצבע מדויקת ומידית, ללא קפיצות ותקיעות אפילו לא קצרות מאוד, כל פעולה מלווה באנימציות חביבות, והתפעול עצמו פשוט חלק כמו חמאה. בנוסף, נראה שהגימור של המערכת הרבה יותר טוב, היא נראית שלמה יותר, משתמשת היטב במסך ופשוט מרגישה נהדר. אנדרואיד מרגישה טוב מאוד, הרבה יותר מסימביאן או חלונות מובייל, אבל היא עדיין לא לגמרי שם.

חיקוי ריבוי משימות – ריבוי המשימות באנדרואיד הוא אמיתי, שלם, ממש כמו ריבוי המשימות במחשב שלכם (בערך), ולכן אפליקציות חזיריות כמו סקייפ יכולות לרוץ ברקע ולקצר לכם את חיי הסוללה בחצי. החיקוי לריבוי משימות של אפל שומר את האייפון רץ, ורץ, ורץ עוד קצת. עם סקייפ ברקע, האייפון מאבד בערך אחוז בשעה ללא שימוש. האנדרואיד שלי מאבד 3-5 אחוזים.

זיכרון פנימי גדול – יש יתרון מהותי בכך שהזיכרון הפנימי באייפון ע-נ-ק. אמנם אי אפשר להחליף כרטיסי זיכרון, אבל מכשירים רבים שמריצים אנדרואיד הולכים לפי התפיסה שאם יש חריץ הרחבה, אפשר לתת למכשיר זיכרון פנימי קטן, קטן מדי. וכך, מצאתי את עצמי נלחם בשיניים בזיכרון של הנקסוס שלי, שגם כאשר מעבירים אפליקציות לכרטיס הזיכרון, הן עדיין תופסות כמה מ"ב על המכשיר. הבעיה היא שאפילו לו היה לי גיגה בודד של זיכרון פנימי, זה היה פתרון מקומי. לאייפון יש משחקים שתופסים 500 מ"ב או יותר, וכאלה צריכים גם צריכים את מרחב המחייה. אין ספק ששוב, עבור אפליקציות, החיים יפים באייפון.

אין צורך לבלוש – המדיניות הפתוחה של אנדרואיד נשמעת פנטסטית על הנייר, בפועל, ראיתם למעלה אילו אפליקציות מוצאות עצמן על המדף. הבעיה היא, שלא פעם ולא פעמיים, הגיעו גם רוגלות או אפליקציות חביבות שעושות מה שנדרש מהן למרקט, אך בין השאר הן גם עוקבות אחריכם. להכניס סוס טרויאני כזה או אחר לאנדרואיד שלכם זו לא בעיה, זה קל ופשוט. כדי להמנע מהמצב, יש צורך לבדוק על כל אפליקציה אם היא משתמשת בהרשאות שאינן לה, למשל, אם תוכנה לניהול סיסמאות עושה קשר עם האינטרנט – יהיה חכם לא להתקין אותה. אלא שמשתמשים פשוטים לא חושבים על זה, ופשוט לוחצים על כן. משתמשים מתקדמים לא רוצים לחשוב על זה. ואפל מונעת את המחשבה. האפליקציות באפ-סטור נבדקות היטב, ואנחנו יכולים לסמוך (ואם לא לסמוך, אז לתבוע) שהאפליקציה שאנחנו מורידים היא טובה ליהודים.

אז אלה הם היתרונות והחסרונות של מערכת ההפעלה של אפל אל מול זו של גוגל, וניתן לראות כי שתי מערכות ההפעלה נותנות פייט קשה זו לזו, ואין מנצחת חד משמעית, זאת בניגוד לימי iOS 3, שם אנדרואיד נצחה בלי להניד עפעף. אז מעבר להתלבטות הזו, נעבור לסיקור האייפון 4, הלא הוא ה-מכשיר שמריץ בצורה האופטימאלית ביותר את מערכת ההפעלה של אפל.


אייפון 4 – הקדמה
בשלב הזה רק אציין שאין באמת צורך בהקדמה. האייפון 4 הוא הניסיון של אפל להמשיך את המהפכה שעשה האייפון בתחום הסלולאר, ולמרות שהוא נמכר נעול לחברה מסוימת, למרות שהוא סגור ונעול, מדובר במכשיר משודרג מאוד לעומת הגרסה הקודמת, ובמערכת הפעלה חדשה ומאוד משודרגת. אז איך המכשיר? ובכן:


אייפון 4 – מפרט ומשמעות
ישנה בעיה לא קטנה ביצירת טבלת מפרט לאייפון 4 היות ואפל לא באמת משחררת מידע על הזיכרון הפנימי או המעבד. נקצר מאוד אם כן ונאמר כי למכשיר מעבד במהירות 1 גיגה, זיכרון הרצה של 512 מ"ב, וזיכרון אחסון של 16-32 גיגה בהתאם לדגם. מישהו אמר מפלצת?
לו היינו משווים את הדגם ל-HTC Desire או לנקסוס 1, היינו מגלים כי הוא טוב מהם בכך שיש לו מצלמה קידמית (גם אם לשיחות מוגבלות, הסבר בהמשך), ברזולוציית המסך אם כי לא בגודלו, אך נופל מהם בענק במחיר של דגם סים-פרי, כאשר הם עומדים על אזור 2500-3000 שקלים, בעוד האייפון נמכר בארץ עבור 4100 שקלים ל-16 גיגה, ו-4700 ל-32 גיגה. הרבה כסף על לא הרבה מאוד הבדל. המחירים הם למכשירי סים פרי מהיצרן, שכן בהם לא תאלצו להינות מפריצות ואובדן אחריות.
בשלב הזה חשוב לומר כי רוב חברות הסלולאר זורקות עליכם אייפונים, במיוחד אם אתם סטודנטים, וכך יכול להיות משתלם מאוד לעבור למכשיר הזה, אך לשמור עליו טוב טוב, כי בשוק החופשי הוא עולה פי כמה.


אייפון 4 - עיצוב
אם יש דבר אחד שאפשר לומר על אפל בלב מלא ושלם, אפל אשפית בעיצוב. מכשיריה מאז ומתמיד נראו טוב יותר מאלה של חברות אחרות, ופרט לדגם כזה או אחר של חברה מתחרה שהיה נותן פייט חולף, המכשירים של אפל נראים נהדר. האייפון 4 לא חורג מהגדרה זו, ומדובר בטלפון שנראה נהדר, אולי טוב יותר מכל מכשיר אחר שניתן לקנות בכסף. העיצוב מעוגל ויוקרתי, מוקף שני משטחי זכוכית ומסגרת מתכת מפוארת, עם כפתורים גדולים ונוחים לתפעול. הנקסוס, לידו, נראה אפרפר ומצועצע, וכפתוריו דקיקים ולא נוחים.
לאייפון סוויצ' חיצוני להעברת המכשיר למצב שקט. אמנם מדובר בפתרון נחמד, אך היה נחמד יותר לו היה ניתן לעשות זו גם בתוכנה – משהו כמו באנדרואיד 2.X היה הרבה יותר טוב. היות וישנן סקירות בשפע, בעברית ובאנגלית, אתעלם מתיאור מדוקדק של המכשיר ואסכם בכך שהוא נראה נהדר, מרגיש אחלה בכף היד, וגורם לכאבי גמילה כאשר מורידים אותו מהידיים.

אייפון 4 – אנטנה-גייט
רבות נאמר על הפשלה הגדולה של סטיב ג'ובס עם האנטנה הלא קולטת של האייפון 4. הכל נכון. הדבר הראשון ששמתי לב אליו כאשר החזקתי את המכשיר, אפילו בלי לנסות לשים לכך לב, הוא שהמכשיר פשוט מאבד קליטה כאשר מחזיקים אותו ביד שמאל. זו פשלה מדהימה והופתעתי כמה מהר שמתי לב אליה. עם זאת, הבאמפר פותר את העניין, וממש כמו שלא ראיתי אנשים מסתובבים עם נקסוס או דיזייר בלי קייס כזה או אחר, אני לא רואה אנשים מסתובבים עם אייפון בלי באמפר, כך שכל הדיון הזה הוא דיון סרק. יהיה הדיון חסר משמעות אשר יהיה, אייפון בלי באמפר לא מחזיקים בצורה מסוימת – וזה די מצחיק ועצוב.


אייפון 4 – המסך
אפל מכנים את טכנולוגיית מסך האייפון "רטינה", בעברית: רשתית. לא אכנס לפרטים הטכניים אך אומר בלב שלם כי זה המסך הכי טוב שאי פעם יצא לי לראות, לא רק על מכשיר נייד. בכלל, אי פעם, בעולם. הרזולוצייה באמת "קסומה", על כל הזלזול במושג הטפשי שטבעה אפל. וכדי לתאר איך זה נראה, תחשבו על עולם בלי פיקסלים. לא משנה עד כמה אתם מקרבים את העין שלכם למסך, אתם לא רואים פיקסלים – רק תמונה או טקסט, חדים כתער, משתקפים אליכם בצבעים חזקים ונהדרים. המסך הזה הוא מהפכה של ממש, ולא משנה כמה מכשירים אחרים יציעו מסך גדול ובוהק – בלי הרזולוצייה הזאת זו פשוט לא תחרות.

אייפון 4 – המצלמה הקידמית
בארה"ב, בניגוד לישראל או לאירופה, שיחות וידאו לא רק שלא באמת נכנסו לשימוש, הן בכלל לא באמת הגיעו, מעולם, למדינה החזקה בעולם. עבורם, מצלמת שיחות וידאו היא בשורה, אצלנו, מדובר בפחות מכותרת. מכשירים מלפני חמש שנים אפשרו לעשות שיחות וידאו במחיר שיחות רגילות מכל מקום. האייפון מאפשר לעשות שיחות רק לאייפון או אייפוד טאצ' מגרסה 4 עם אותה מצלמה קידמית, ורק באזורי WiFi. אם כך, לא פלא שאם עד עכשיו לא עשינו שיחות וידאו אף פעם, בטח שעכשיו לא נעשה.

לפני שנשלח באפל את כידון הארס לגבי סגירותה, כאן, למען האמת – זו אינה אשמתה. אפל מציעה את תוכנת התקשורת החדשה, FaceTime, בהתבססות על פרוטוקול פתוח, כלומר, בקוד-פתוח, וכל חברה שחפצה לבנות תוכנה שתדבר עם FaceTime מוזמנת לעשות זאת. כלומר כל אחד יכול לבנות FaceTime לאנדרואיד, סימביאן, ועוד – חינם ואז לדבר עם המכשירים הנ"ל, על WiFi או על חיבור סלולארי – לאפל לא באמת אכפת. הם ניסו ליצור מאפס את נושא שיחות הוידאו – וימים יגידו אם הם הצליחו. בינתיים זה לא נראה מעודד – היות ופייסטיים נשאר נחלתו של האייפון והאייפוד בלבד.


אחרי שעברנו על כל מה שמיוחד בפנינה של אפל, נעבור לסקירה קצרה הדומה לזו שפורסמה בעבר על הנקסוס. נראה איך המכשיר משרת אותנו ביום-יום, לעומת מכשירי אנדרואיד ובזכות עצמו:

אייפון 4 – כטלפון
אפליקציית הטלפון מאוד פשוטה לתפעול, אך לא צבעונית או חכמה כמו זו של אנדרואיד, לא תזכו לראות בה אייקונים ליד שמות הקשר, לא תוכלו לבחור להגיע לדף הפייסבוק ישר משמו של משתמש (גם אם כן, לא תראו סטטוס או אזכור לכך שמדובר בפייסבוק, רק לינק אנונימי בפרטי איש הקשר), ובשורה התחתונה – יעמדו בפניכם: רשימה שלמה של אנשי קשר, רשימת "מועדפים" עם מספרים ספציפיים שסימנתם כמועדפים, רשימה של שיחות אחרונות (נכנסות, יוצאות, שלא נענו ועוד), וכולן רשימות אלגנטיות ללא תמונות. כאשר תכנסו למשתמש שיש תמונה שלו במאגר – התמונה תופיע ותוכלו להתקשר אליו, לשלוח הודעת טקסט, להתקשר באמצעות פייסטיים וכו'. כל לחיצה על התקשרות תפתח את רשימת מספריו (למרות שכבר הופיעה במסך הקודם!) ותאלצו לבחור את המספר המבוקש.
לחיצה על מספר תפתח בחירה בין פייסטיים לשיחה רגילה, קצת מרגיז כאשר פייסטיים היא עדיין פרובינציאלית ולא שימושית בעליל. נקודת האור היחידה כאן היא רשימת המועדפים, כך תוכלו להכניס את אלה שאתם יוצרים איתם קשר לעתים קרובות, לקבוע אם זו שיחה, לאיזה מספר, אם בפייסטיים או בשיחה קולית, ולהוציא שיחות במהרה. חצי נחמה אך גם זה משהו.

בעת שיחה יופיעו כפתורים רלוונטיים כגון: הוספת איש לשיחה, הפעלת רמקול, וכו', ולמטה יופיע כפתור גדול לניתוק השיחה. קבלת שיחה פשוטה מאוד וכוללת כפתור אחד לתשובה. כדי לסנן תאלצו להעביר את המכשיר לשקט עם הסוויצ' החיצוני.

ציון אייפון: 6\10, כי זה נראה מיושן ולא נוח, אבל האפשרויות בעת שיחה מושלמות.
ציון אנדרואיד: 10\10, כי שם זה מושלם ועם אינטגראציה לאפליקציות חיצוניות.

אייפון 4 – כמצלמה
האייפון 4 מתהדר במצלמת 5 מגה-פיקסל עם נורית פלאש, מצלמת וידאו באיכות HD, בדומה לרוב המכשירים היום. אפליקציית הצילום נחמדה מאוד, אך לא מתקרבת ליכולות הידניות של תוכנת הצילום של אנדרואיד 2.2 (לפחות עבור הנקסוס), אך עם זאת, מאפשרת קביעת אזור בתמונה לביצוע פוקוס.

מערכת ניהול האלבומים והתמונות מצוינת ונוחה מאוד, ובכל זאת, גם כאן, הגלריה של אנדרואיד מנצחת, היא פשוט נראית ומרגישה הרבה יותר מתקדמת.

ציון אייפון: 7\10, המצלמה נהדרת, התוכנה פשוטה אך מוגבלת.
ציון אנדרואיד: 9\10, התוכנה מוצלחת מאוד ושומרת על פשטות, אך קצת איטית.

אייפון 4 – כנגן מוסיקה
להזכירכם, אפל מתמחה בנגנים, וגם כאן היא לא נופלת ביכולות. נגן המוסיקה באייפון פשוט מושלם – הוא נוח, כיפי, וחשוב מכל – איכותי מאוד. בין תצוגת האלבומים המרהיבה, היכולת ליצור רשימות נגינה על המכשיר, ותצוגת האלבום המתנגן כרקע עם כפתורי שליטה מהירה – מדובר בנגן נהדר שהדבר היחיד שמוריד אותו מפסגת היכולות היא התעקשותה של אפל לסנכרן את המכשיר ואת הנגן מול אייטונז הבעייתית.

ציון אייפון: 9\10, רק בגלל אייטונז זה לא 10.
ציון אנדרואיד: 7\10, פתוח מאוד, אך דל ולא שלם.

אייפון 4 – כמשרד נייד
לא באייפון ולא ברוב מכשירי האנדרואיד היום יש מקלדת. לכן משרד נייד יהיה להם מאוד קשה להיות. לא מדובר במכשירי עסקים. עם זאת, יותר ויותר אפליקציות מאפשרות היום לערוך מסמכי אופיס, לפתוח קבצי אופיס מצורפים ולשנות אותם, ובכלל, לעבוד רחוק מהמשרד. חבל שלאייפון אין מערכת קבצים פתוחה ונורמאלית שתאפשר לו לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. עם זאת, עם iOS 4, עם ריבוי משימות והעתקה-הדבקה נוחות, המכשיר בהחלט הופך להרבה יותר רלוונטי.

ציון אייפון: 7\10, כי אין מערכת קבצים ואין מכשירים עם מקלדת.
ציון אנדרואיד: 7\10, כי ההעתקה והדבקה יותר מסובכות מבאייפון.


אייפון 4 – כמכונת משחקים
בזמנו נתתי לנקסוס 1 ולאנדרואיד ציון של 9\10 כי הפוטנציאל היה גדול ולא היה שוק מרשים של משחקים. היום, בצער רב, הציון הזה יורד ל-4\10, כי עברו חודשים ואנדרואיד לא השתפרה כמעט בכלל. האייפון מצד שני, מקבל 10 בלי שאלות, היות ויש לו שוק גדול, מפואר ומדהים של משחקים, ואם יש לך אייפון, אתה לך צריך PSP. האייפון או האייפוד טאצ' מהווים פלאטפורמת משחק אימתנית ומוצלחת, על מעבד מהיר ועם מסך מדהים, ואין מכשירים מתחרים בשוק ליכולות הללו.

ציון אייפון: 10\10, פלטפורמת משחק ניידת, עד הסוף.
ציון אנדרואיד: 4\10, הזמן עובר, ואנדרואיד נשארת במקום עם כמה משחקים נחמדים, ורוב צולע ומקרטע של משחקים מדכדכים.

אייפון 4 – כ-GPS
האייפון הוא מכונת ניווט ראויה, לא יותר מזה ולא פחות מזה. בניגוד לאנדרואיד, שמוסיפה אסופה מדהימה של תוכנות מציאות מועשרת (Agrumented-Reality), ומסדי נתונים חינמיים כמו Places Directory והניווט החינמי המבוסס על גוגל מפות – באייפון אין בשורה יוצאת דופן. תוכלו לנווט בה בארץ באמצעות Waze החינמית או באמצעות iGo שתעלה לכם 69 דולרים, אך תספק פתרון קצת יותר טוב מהמקבילה הפתוחה. באנדרואיד, התחושה היא כי השימוש בטכנולוגיות המיקום מספקות מהפיכה של ממש, באייפון – זה עדיין טלפון עם GPS ותו לא.

ציון אייפון: 10\8, אחלה כלי לניווט, לא יותר.
ציון אנדרואיד: 10\10, השילוב בין האינטרנט למיקום צומח במלוא הדרו.

אייפון 4 – סנכרון
הסנכרון לאייפון מגוון ופשוט, אך בניגוד לאנדרואיד, משום מה סנכרון מול שרותי ענן, של גוגל למשל, אינו פשוט באותה מידה. למשל, כדי לסנכרן את האייפון מול שירותי גוגל – היה עלי להגדיר סנכרון גוגל שטען את היומנים, ההערות (משימות) והדואר. אנשי הקשר, החלק הכי חשוב בסיפור – נותר מנותק. סנכרון אנשי הקשר נעשה דרך אייטונז, או, במקרה הטוב יותר, ע"י סינכרון לשירותי גוגל כאילו היו שרת אקסצ'יינג'. זה נחמד ונוח, אבל היומן לא מסתנכרן כראוי, ולכן מצאתי את עצמי עם סנכרון אנשי קשר בלבד דרך שרת, וכל השאר דרך שירותי הגוגל הטבעיים. הסנכרון לשרת הארגוני במקום העבודה שלי היה פשוט וקל, ומוצלח מאוד. למען האמת, הדבר היחיד שמצאתי באייפון שעולה על אנדרואיד היא התיבה המשולבת – בה ניתן לראות דואר נכנס מכל התיבות במסך אחד, וזה תענוג. מצד שני, גם בגוגל יש תיבה מאוחדת, אך יש אפליקציה אחת לגוגל ואחרת למיילים שונים. כמו כן, משום מה נראה שלגוגל לוקח הרבה פחות זמן לבדוק אם יש הודעה חדשה מאשר לחשבון הגוגל באייפון – בשרת אקסייצ'יינג' המהירות זהה.

עם זאת, ראוי לתת הורדת ציון מאסיבית לאייפון – כי הוא מסתנכרן למחשב רק מול אייטונז, ובתור משתמש לינוקס, אייטונז היא כאב ראש כבד ומרגיז.

ציון אייפון: 7\10, אייטונז הורסת את הכיף.
ציון אנדרואיד: 9\10, לא פשוט מול אאוטלוק, אך תענוג מול שירותי גוגל.

אייפון 4 – סיכום
אחרי שבוע עם המכשיר האחרון של אפל על כל יתרונותיו ומגרעותיו, דעתי חצויה. מצד אחד, איכות האפליקציות וכמותן הופכות את האייפון למכונה הרבה יותר כיפית ושימושית, שלא לדבר על מגוון האפליקציות הישראליות, בהן כאלה המאפשרות לכם לצלצל מהבזק בבית דרך האייפון, להזמין תוכניות להקלטה לממיר ה-yesMax, להתחבר בקלות לבנק ועוד ועוד – וכל אלה חינמיות לחלוטין. בנוסף, זמן הסוללה אינו מדהים כמו בנוקיה הוותיקים, אך הוא בהחלט שיפור ניכר לעומת כל מכשיר אנדרואיד שראיתי, והמסך הופך כל פעולה למרשימה, חלקה ונוחה. חוסר הדאגה לגבי זיכרון והרשאות של אפליקציות הופך את השימוש במכשיר לחוויה קלילה וחסרת דאגות, והמכשיר + הממשק המדויק והמוקפד של אפל נותנים תחושה שמדובר בטלפון יוקרתי (ויקר) שמצדיק את ההייפ סביבו.

עם זאת, קשר להתעלם מהעובדה שאנדרואיד מציעה הרבה יתרונות, אם בתחום התזכורות והפתיחות, אם באפשרויות הצילום והגלריה, ואם בווידג'טים ובחיבור בין מסדי נתונים שונים בצורה פשוטה, יש לה אוסף יתרונות בלתי מעורער. אך כפי שכתבתי לעיל, שם המשחק הוא אפליקציות, ואנדרואיד נופלת נפילה גדולה בתחום זה. האפליקציות לאנדרואיד פשוט אינן מספיקות, לא בכמות ולא באיכות, לתת פייט אמיתי לאפל. האם זה עניין של זמן? בוודאי. אין ספק שעוד כמה שנים מעכשיו, יהיו מכשירי אנדרואיד עם גיגות על גיגות פנימיות (וחריץ הרחבה), אין ספק שמפתחי אפליקציות יתנו עוד ועוד תכנים לאנדרואיד, היות וזו מתקרבת ובקרוב חוצה את נתח השוק של האייפון בארה"ב (במכירות אנדרואיד כבר בראש הטבלה), ואין ספק שאנדרואיד תשתפר. בשלב זה ראוי שאציין שאני בקהל שמריע לאנדרואיד, זה שמחכה שתהפוך טובה מספיק כדי להחליף את האייפון – כל עוד אפל נוקטת בסגירותה הקבועה. אני בספק שנראה עם הזמן אייפונים עם חריץ הרחבה ומערכת קבצים פתוחה, שנוכל לסנכרן את המכשיר מול תוכנות שאינן אייטונז, ולכן אני בספק שהאייפון יוכל להלחם באנדרואיד בהמשך מבלי להפוך למכשיר נישה.

למרות הסימפטיה הגדולה לגוגל ולמערכת ההפעלה הפתוחה שלה, נראה שהמודל הזה לא באמת עובד, לפחות לא עכשיו. נראה שצריך להתחיל לסנן את המרקט, לנקות ממנו את הזבל, אולי לשפר את ממשקי הפיתוח ולהוסיף קצת כפתורים ומסכים יפים ומעוצבים, ולהשקיע בקשר בין מסך המגע למערכת ההפעלה. פתיחות היא דבר נהדר, אך לא כאשר היא באה על חשבון חוויית שימוש, וזו המחלה הגדולה ביותר של לינוקס.

לו הייתם מבקשים המלצה, הצבעתי הולכת לאייפון – ולו רק בגלל תמיכה בעברית ואוסף אפליקציות, וכמובן קלות השימוש. אם אלה פחות חשובים לכם, כמובן שאנדרואיד היא פתרון מעולה, אך מצער לראות כי תמונות ראשונות מג'ינג'ר-ברד (אנדרואיד 2.3) דומות מאוד לפרויו (2.2) ונראה שיקח קצת זמן עד שנזכה לראות שוק אפליקציות מקביל על מכשירי אנדרואיד.

אם אפל תשכיל לחלחל קצת מהעוצמה של אנדרואיד למכשיריה, אולי האייפון עוד ינצח. בינתיים, אין מנצח חד משמעי, ובתור אנדרואיד פאן-בוי, אני מסתובב עם אייפון בכיס.

ובאשר לאייפון 4?
יתרונות: ממשק כובש ונוח, תמיכה עברית מעולה, מהירות, מצלמה איכותית, עיצוב אלגנטי וקומפקטי, מסך חד, מגוון אפליקציות רחב, נגן מוסיקה מושלם, משחקים איכותיים.
חסרונות: מסתנכרן רק מול אייטונז, יכולות טלפון פחות מוצלחות מאנדרואיד.
ציון סופי: 8\10 – לאפל מחכה הרבה עבודה כדי להשאר למעלה.