Sunday, November 28, 2010

יש עשן בלי אש

ישראל, אולי בגלל היותה מדינה טכנולוגית ביותר, הפכה את הסגידה והתיעוב לאפל למסע צלב של ממש, אישי, חם, כמעט דתי - בעד ונגד חברת הטכנולוגיה מקופרטינו. הסיבות הן דמגוגיות ככל שניתן להעלות על הדעת, ולמעשה מדובר בסתם חברת טכנולוגיה לכל דבר, עוד חברה שמציעה מוצרים ושירותים בעד מחיר, אז למה העליהום? ובכן, אולי בגלל שהקשר בין אפל, סטייל וטכנולוגיה זהה לקשר בין מיינסטרים פופ, סקס ומוסיקה.


אחד הדברים המרתיחים, המקוממים, המרגיזים והמרתקים ביותר הן כאשר שירות נמכר לא בזכות יכולותיו או ערכו האמיתי, אלא בזכות משהו *אחר*. משיכה אחרת, תהיה אשר תהיה, מביאה למוצר שלל לקוחות מפלחי שוק שונים. מקרה כזה מביא למוצר תהודה גדולה, עניין רב ולעתים גם אנטגוניזם עז. ממש כמו שגוגל אינה חברת טכנולוגיה אלא חברת פרסום טכנולוגית, כך אפל אינה חברת טכנולוגיה אלא חברת אופנה טכנולוגית והרתיחה על כך בכל העולם ובישראל בפרט הולכת ומעלה מדרגה את מלחמות הדת הטכנולוגיות שראינו בשנים האחרונות. האהדה לאפל מובנת ואף מוצדקת, וכן הכעס הגדול עליה, וממנו ראוי להתחיל.



למה לכעוס?
הסיבות לאנטגוניזם שניתן למצוא באלפי טוקבקים לאפל מגוונות. בעיני, בראש ובראשונה מדובר בכעס על כך שהחברה מרוויחה לקוחות באמצעות פרסום מבוסס אופנה, ולאו דווקא טכנולוגיה. כך שבסופו של יום אנשים חושבים שהם קונים את הטלפון הטוב בעולם ולמעשה קונים את הטלפון המדובר בעולם - שבינו לבין טיב אין דבר וחצי דבר. לא, אני לא אומר שהמכשיר גרוע, רק שיחסי הציבור שלו עומדים בכמה סדרי גודל לפניו, דבר חסר תקדים בתקשורת הצרכנית העולמית, תופעה חד פעמית, כמעט מפעימה.
אפל באומרה "האייפון הוא הטלפון הטוב בעולם" דומה לסוחר האומר "אני מוכר סוסים" כאשר ברשותו חמורים, פרות וכבשים. לקוחותיה של אפל הם כמו לקוחותיו של הסוחר, שלא יודעים להבדיל סוס מכבשה, וקונים את דבריו הרטוריים של הסוחר בשקיקה. אנחנו, המיעוט הטכנולוגי, ומנתגדי אפל באשר הם, מוצאים את עצמנו עומדים לצד הסיטואציה הקפקאית וזועקים לשמיים "כבשה היא לא סוס!" טענות שכמובן נדחות על הסף ע"י אלה שנתנו את שכרם על אותה כבשה פלומתית.
השאלה המתבקשת היא, כמובן, מה אכפת לנו? כנראה שאופי האדם הוא לומר שהמלך הוא עירום, וכנראה שאופי הישראלי הוא להגיד לו את זה בפרצוף, עם לגלוג ולקיחת תמונה. אנחנו נורא אוהבים להגיד לאנשים כי הם מטומטמים, כי זה גורם לנו להרגיש חכמים, מה שמראה שאנחנו באמת הרבה יותר נחותים משהיינו רוצים לחשוב. עם זאת, אפשר להבין מדוע אנו נזעמים על אוולות הכלכלה המודרנית, שנוטה לכיוון כזה או אחר לאו דווקא בגלל איכות המוצר של החברה, אלא בגלל אי-אלו מאפיינים שאין להם קשר למוצר.


על פופ, סקס ומוסיקה
אותה בעיה בדיוק קיימת עם מיינסטרים פופ המשודר 24 שעות ביממה ב-MTV. כל קשר בין זמרות המיינסטרים פופ החולף לבין מוסיקה מקרי בהחלט. יש שם משהו אחר שמושך את הצרכן, משהו שלא קשור למוסיקה באף דרך, אך משהו מושך מאוד בכל אופן - סקס. הרעיון ביצירת קליפים פרובקטיבים, חושפניים, סקסיים על גבול הפרנוגרפיים אינו מקרי כלל - סקס מוכר, וזו לא קלישאה - זו נוסחה שיווקית וזה עובד. נערים מתבגרים נמשכים לקליפים מהסיבות הבסיסיות ביותר, נערות רואות את זה ורוצות ללמוד למה ואיך - ואילו הציבור הבוגר רואה פעם ופעמיים את הקליפ רק כי זה מזעזע, שורף את הרשתית. המוסיקה? המוסיקה לא קשורה, היא רק פס-הקול של ההתערטלות. עם זאת, כשפס קול הוא מספיק קליט, הוא הופך למשהו שמדברים עליו, ובחברה צרכנית חסרת אופי זה מספיק - אם מדברים על זה כנראה שזה שווה את הכסף. מזכיר את אפל והאייפון? בטח שמזכיר, מדובר באותו סיפור.
כמובן שיש רבדים רבים נוספים לאנטגוניזם לחברת אפל, שאינן קשורות להתנייה הקלאסית שהחברה והתקשורת עושות בין אפל לבין סטייל, בין יופי לבין תפוח נגוס. למשל, העובדה שבעוד מכשירים מקבילים של HTC למשל מגיעים עם מארז בסיסי ומגן מסך לעתים, עם מטען לקיר ולחשמל ועוד, המכשיר המהולל מגיע ערום ועם חבילת הכבלים הבסיסית ביותר. ועל כל אביזר שמגיע עם המתחרה - תאלצו לשלם מחיר לא מוצדק בעליל. בימים בהם האייפון 3GS היה הדגם החדש דנדש והתחרה במכשירי אנדרואיד כמו הנקסוס 1, ה-HTC דיזייר והמוטורולה דרויד - היה מדובר במכשיר אופנתי, עיצובי, נוח לתפעול, אבל, עם כל הכבוד, מפגר טכנולוגית. עם האייפון 4 זה אינו המצב. אפל השכילו לעשות ובנו מכשיר ומערכת הפעלה שיכולות לעמוד ראש בראש מול הפיתוחים האחרונים, ועל כך בכתבה אחרת. עם זאת, קשה שלא להשוות מוצר אחר שמהווה היום את חוד החנית של החברה למוצר אחר, אולי פחות נוח לתפעול, כפי שנעשה מיד.

שימושי, אופנתי, תחרותי?
הנטבוק שלי חוגג שנה בערך בימים אלו. מדובר במכונה קטנה (10 אינצ') של חברת אייסר, המתהדרת במעבד אינטל אטום N270, קצת מהיר מ-1 גיגה-הרטז, זיכרון של גיגה וחצי, כונן קשיח של 250 גיגה, סוללת 3 תאים שמספיקה ל-3 שעות בקושי, שלוש יציאות USB, יציאת VGA, אוזניות, מיקרופון, מצלמה, ושני חריצי הרחבה לכרטיסי זיכרון. בנוסף לקישוריות WIFI, למחשב מודם סלולארי המאפשר חיבור לאינטרנט בדור שלישי בהכנסת כרטיס SIM מאחורי הסוללה. התענוג עלה כ-2000 שקלים.
אם אבקש לקנות אייפד, המתחרה העיקרי של אפל בקטגוריה, ואנסה להביא אותו, עד רמת האפשר, ליכולות הנטבוק שלי - ארצה לרכוש את הדגם המתקדם ביותר, זה שכולל WIFI ומודם סלולארי, ו-64 גיגה - זה לא 250, אבל על עיצוב משלמים. על עיצוב משלמים גם בכל שאר התכונות שתיארתי - אין USB, לא VGA, הזיכרון הוא שליש מזה שבמחשב, אך הסוללה מספיקה ל-11 שעות. אה, והאייפד הזה עולה כ-4600 שקלים בחנויות. יותר מפי 2 על מכשיר מאותגר טכנולוגית, מה זה מאותגר? זו לא מילה. יש שיגידו שזו נישה אחרת, יש שיגידו שאין קשר, אבל בכל זאת, איך מכשיר, חופף ככל שיהיה, עם מסך מגע, עיצוב מרשים וזמן סוללה ארוך יכול להיות כל-כך מפגר טכנולוגית מאחורי נטבוק די מיושן? התשובה: הוא אופנתי, והוא לא תחרותי. לאייפד אין תחרות אמיתית. לא פה, לא באמת. אין טאבלטים מוצלחים עם מסכים קאפסיטיביים בארצנו, שמריצים אנדרואיד ועושים לנו נעים בכיס. וגם אם כן - אלה שמבוססים על חלונות 7 מחזיקים שעתיים-שלוש או עבים וכבדים. אלה שעל אנדרואיד לא עושים שימוש מושכל במסך הענק.
אז כאשר למכשיר שאתה משווק יש תחרות, וכאשר הוא נראה כמו אבזר מסרט, מותר לך להשתולל במחיר, ואתה יכול לא לפנק את הלקוחות בקייס בסיסי לרפואה. אף אחד לא ידרוש דין וחשבון - אך האם נדרש ממך באמת לעשות את זה?



בשורה התחתונה
הבשורה אינה חדשה - אפל חברה חדשנית ומאוד מוצלחת בגימור מוצרים מושלמים. על כך היא מרשה לעצמה להיות יהירה, קמצנית, דורסנית, תאוות בצע, סגורה, בריונית, ופחות או יותר להתעלל בלקוחותיה. בשנים הקרובות נזכה לראות כאן את מה שקרה במחשבים האישיים בשנות ה-90 המוקדמות. המכשיר של אפל יגרוף עוד תהילה, ובטח לאייפון 5 יהיו הרבה קונים. עוד חמש שנים מעכשיו, האייפון יהיה נישה, נישה של 10-20 אחוזים מהשוק. אנדרואיד, שתציע מגוון רחב יותר של מכשירים במחירים הרבה יותר גמישים, ותצליח עד אז להגיע לחוויית השימוש השלמה של האייפון תבלע את נתח השוק של ג'ובס, והענק ישאר סגור בגנו.

עם זאת, בינתיים, צריך להניח את הנשק בצד ולהיות צרכן נבון - אם מוצר זה או אחר משתלם, מוצלח ותחרותי, מבחינת מחיר ומפרט - אין סיבה לא להעדיף אותו על מוצרים אחרים. כך למשל, האייפון 4, סגור ככל שיהיה, מהווה אלטרנטיבה מוצלחת למכשירי אנדרואיד ולהיפך, ואין סיבה שלא לרכוש אותו, או לתקוף את אלה שעושים זאת. מלחמות הדת הטכנולוגיות בארץ מעלות עננים סמיכים של עשן, אך הן מוכיחות כי יש עשן בלי אש. אם מכשיר כזה או אחר אינו עונה על דרישותיכם, תנו לו לשבת על המדף, אפשר להיות צרכן נבון גם בלי צו גיוס לצד אחד או אחר.