Monday, January 4, 2010

הייפ האפליקציות החלול

בעשור האחרון הטכנולוגיה הכתה גלים (ולא, אני לא כותב פה עכשיו *עוד* סיכום עשור) - וחלקם כרובם, לפחות לדעת עבדיכם הנאמן, חסרי כל עומק ומלאים בים של ריקנות. הווב 2.0 היה משהו מעניין (עד שהחליטו לקרוא לו ווב 2.0 ולהרוס את זה), אבל אז באו הטוויטר והפייסבוק ושאר ירקות התראו-אותי-ותקשיבו-לי-כי-הדברים-שיש-לי-להגיד-הם-כמו-כולם-אבל-בכל-זאת-אני-מגניב-בדרכי, כל מזבחי ההערצה העצמית והרנאסנס הריק מתוכן. אבל הנה, אני מתחיל לחפור ובסוף אני אקלל פה את עצמי, ממש כמו הפארודיה המושבחת של ארץ נהדרת על אברי גלעד.

בעולם הסלולארי המודרני יש הייפ חדש, עליו אפל הולכים חזק מאוד בפרסומי הטלוויזיה, ואליו כולם רצים - הייפ האפליקציות. כולם רוצים ורצים לכתוב כאלה, להוריד כאלה, לקנות כאלה. והנה, כולם הולכים שבי אחרי רשימה של מאות אלפי תוכנות. מכאלה שיסנכרנו את הקבצים שלכם בעבודה ועד כאלה שיגרמו למכשיר שלכם להשמיע רינגטון בנפיחות. בודדות מתוכן, יש לציין, שימושיות ביותר. ישנן אפלקציות מבוססות מיקום שעושות מהפכה בדרך שבה אנשים מתקשרים, אפשר למצוא (במחיר מסוים) משחקי נוסטלגיה נהדרים, ולא חסרים סתם דברים נחמדים כמו תוכנה שמזייפת צלצול טלפון בכיוון מראש - ככל הנראה כדי להציל אתכם מדייטים גרועים.

אבל ברובו כל הייפ האפליקציות הזה הוא סוג של ערמה גדולה של זבל רדוד וחלול (או במושגים כלכליים - בועה), שאנשים רק הולכים אחריו מסיבה אחת - כי הוא חדש. אני שונא הייפים כאלה, שאין להם משמעות אמיתית. מישהו פעם אמר שטוויטר נראה לו כמו פיצ'ר של פייסבוק - ואני מאוד מסכים במקרה הזה. אז נכון - כולם מסכימים ש-80 אחוז מהאפליקציות הן זבל. בין אם סתם שטויות, בין אם שטויות עם קריצה, ובין אם תוכן מקומי כמו חדשות בצרפתית או תוצאות מרוצים באיטלקית. אבל עוד 19 אחוזים הן גם זבל, וזה מה שאני רוצה להוכיח. ויש סט שלם של אפליקציות נהדרות, שימושיות, חזקות וחכמות שמעולם ולעולם לא יכתבו לאייפון- כל עוד זה תלוי באפל.

אבל כל דבר בעתו, ודבר ראשון חשוב להבין שמעבר לאחוז ההוא של המשחקים והתוכנות החכמות שעורכות מסמכי אופיס וקוראות קבצי PDF, ומעבר לתוכנות יפות וחדשניות מבוססות מיקום או מייעלות עבודה - יש הרים של זבל. והדברים שבגללם קונה הישראלי הממוצע את המכשיר (לא אייפון בהכרח, גם אנדרואיד), זה המיץ של הזבל.
מעבר לאפליקציות שברור לכולן שהן לא משמעותיות - כמו כל מיני צעצועים מיותרים שמכבים נרות ע"י השמעת צליל צורם מהרמקול (אני חייב להודות שזה יצירתי), תוכנות המשחירות את המסך כדי להפוך אותו לראי, מלבינות אותו כדי להפוך את המכשיר לפנס, ועוד ועוד - יש סוג אחר של יישומים שאנשים חושבים שהם שימושיים ומהפכניים, והם טועים ומטעים.

אחת כזו מתנוססת בגאווה על מסך ערוץ 2 בכל הפסקת פרסומות בפריים טיים, ומציגה תוכנה לאנשים שאוהבים ציפורים: מדריך ציפורים. אפליקציות אחרות, ישראליות וכביכול סופר שימושיות, הן אלה של האתרים השונים. מהפורטלים (ווינט, ואללה, נענע, NRG, כלכליסט, דה-מרקר, גלובס וכו') ועד לאתרי הקניות (יד2, וכו'). כל מי שאין לו אפליקציה לאייפון לא קיים. אבל כאן בדיוק נופלת הטעות. כאן מתערער גבול מאוד חשוב ונוח של הצרכן - הגבול בין מסמך לתוכנה.

נגיד שאני מחליט לפרסם טקסט שכתבתי לעולם. הגיוני שאפרסם אותו באתר כזה או אחר, אשמור אותו במחשב שלי או על שירות שיתוף, או אשלח אותו במייל לאנשים. שימו לב, המסמך שלי הוא לא תוכנה - הוא מסמך, קובץ. תוכנות מסביב, כגון וורד, אקרובט רידר, או דפדפן מאינטרנט אקספלורר, דרך פיירפוקס ועד כרום וסאפארי ואופרה. כולם יכולים לקרוא אותו, וחשוב מכל - הם עושים את זה בסביבה שלהם. לאייפון, ככל הנראה שאכתוב אפליקציה פשוטה וטיפשית שמציגה את הטקסט ומאפשרת לגלול אותו עד למטה. אקרא לה MyDocument334 ואם אלוהי האייפון ירצו, הוא יהיה שם בתוך המדפים הוירטואלים האינסופיים תוך חודש.

מה הבעיה בזה? הבעיה היא שזמן פיתוח, כסף, והרבה מאוד השקעה נופלים על אפליקציות שהן למעשה מסמכים. אתם לא צריכים אפליקציה שהיא מדריך צפרות - אתם צריכים PDF! אין לכם צורך באפליקציה שנותנת לכם לעבור בין הכותרות של ynet. אתם צריכים קורא RSS טוב! האפקליציות שעושות את עצמן הכי נוחות, חשובות, ושימושיות הן בעצם עטיפה קלה למשהו שכבר עשינו שנים. אפליקציה היא רק אייקון - אייקון על מסך הבית ולא יותר.

אבל רגע, על מה אני מתלונן? זה לא פוגע באף אחד, רק בכיס המעסיקים. אז זהו, שלא. זה פוגע בנו, הצרכנים, ובעיקר בחופש הצרכנות הסלולארית המתגבשת של העשור המתחיל. איך? חבר אמר לי (ע"י אמירה זו אני מרחיק את עצמי מכל אחריות) שבנק לאומי הוציא מליון שקלים (!) על פיתוח אפליקצית ניהול חשבון לאייפון. מיליון שקלים, שלו היו מושקעים בפיתוח אתר אינטרנט שיכול לעבוד על פלטפורמה ניידת - היה מאפשר עכשיו לנהל את החשבון שלכם באייפון, בנוקיה, במוטורולה, ואפילו במכשיר החלונות מובייל שלכם מלפני שנתיים. אבל לא - היכולת הזו נשמרת רק לאנשים שמוכנים לקבל עצמם מכשיר שהוא לא בהכרח הכי טוב בשוק, לשלם עליו סכום כסף לא מבוטל (ואם קונים בארץ, גם התחייבות דרקונית), ולעבוד איתו גם אם הוא לא טלפון שמספק אותם.

אין המשמעות של העניין שאי אפשר ליצור ערך מוסף. להיפך, אפשר וכדאי. אם חנות בגדים רוצה שתוכלו לבחור מקטלוג - מספיק אתר שמתאים לסלולארי, או אפילו סתם PDF. אבל אם הם רוצים שתוכלו להלביש את הדמויות בשילובים שונים של בגדים או לשנות גדלים וגזרה - זה כבר משהו *אחר*. במונחים של מחשב רגיל מדובר באנימציית פלאש. במושגים סלולאריים מדובר ב"אפליקציה". אז את זה אפשר לעשות, אבל אין הרבה מאוד חברות שהלכו למרחק כזה. לרוב, הם פשוט קודדו את האתר שלהם לתוך תוכנה לאייפון.

ובתור ישראלי אני רואה איך כל האתרים הולכים שבי אחרי המכשיר של אפל. השרים כולם רוצים אייפון. ואם ככה, לא רחוק היום ששירותי ממשלה ינתנו למחזיקי אייפון. מצד שני, מעולם, בעולם הצרכנות, לא הייתה אפלייה כזו. מדובר במתן שירותים מועדפים ללובשי ג'ינס מיצרן אחד ולא מיצרן אחר. מי בציבור שיהיו לו 6200 שקלים לקנות את היהלום התפוחי יוכל לשלם מים בנסיעה באוטובוס. המסכן שיהיו לו רק 1700 שקלים לקנות נוקיה 5800 יהיה צריך למצוא מחשב או להגיע לסניף או לבנק.

הצרחות השנה זועמות יותר מתמיד על אתרים שנכתבו באופן מיוחד לאינטרנט אקספלורר ולא מתאימים לגלישה בדפדפנים אחרים. והנה, אותה טעות נעשית שוב. אז נכון, אוטוטו אנדרואיד גדלה והופכת מפלצת אפקליציות ממש כמו המפלצת של ג'ובס. ומה יהיה אז? אז גם להם יתחילו לפתח אפליקציות בהייפ. אז חבר'ה, תשבו לרגע, קחו נשימה עמוקה ותספרו עד 10. לא כל תמונה צריכה אפליקציה שתציג אותה, ולא כל ספר צריך אייקון. חברות לא צריכות להעסיק מתכנתי אייפון או אנדרואיד, אלא מפתחי אתרים. תשקיעו בקוראי מסמכים טובים, מציגי תמונות משובחים, ותראו איזה פלא - תקבלו את אותה חוויית שימוש עם 90 אלף אפליקציות פחות, הרבה פחות בלאגן, ואפס מאופס של זמן פיתוח.

ולמה שבכלל נרצה מכשיר שהוא לא אייפון? כי את התוכנות החשובות באמת, אלה שמאפשרות לנגן סרטי DIVX שלמים על המכשיר, מציעות נגן מוסיקה עם חיפוש מתקדם, מאפשרות לבצע שיחות VOIP, לנהל יומן בצורה מתקדמת יותר ועוד - כולן זמינות לסימביאן ולחלונות מובייל כבר שנים, הן יגיעו לאנדרואיד. אבל אפל לעולם לא תאשר אותן, כי לדבריהן, הן "פוגעות בחוויית השימוש", לשון אפל. בעברית זה אומר שאפל לא מוכנים שנעבוד עם תוכנות שאינה שלה, וזה שיקול כלכלי הגיוני. אז יהיה צריך לפרוץ את המכשיר, וכך נעלמה האחריות, ואתם יותר חשופים לוירוסים, והרי שוק התוכנות הפרוצות אינו מנוהל - אז כל רשע מתולע יכול לשתול לכם רוגלות אם לא גרוע מזה במסווה של עוד משחק מטומטם ומגניב.

לסיכומו של עניין, אין בי שום רצון להתווכח אם האייפון הוא מכשיר מוצלח או לא, או אם אפל היא חברה טובה או רעה. אני רק רוצה להצביע שהטעות שנעשית בעקבות הייפים רגעיים וחולפים עולה לנו, לכל אחד, הרבה כסף והרבה זמן, וברגע שהלהבות ירגעו כולם יתפסו את הראש וישכרו חזרה את המתכנתים שיבואו לעשות את הכל מחדש. אז במקום להוציא אפליקציה של האתר שלכם לאייפון, אנדרואיד, פאלם פרי, חלונות מובייל, סימביאן, ובלאקברי - אולי פשוט תתאימו אותו לניידים? אולי פשוט תפרסמו PDF להורדה בדף הראשי עם מה שיש לכם לפרסם? אולי מסמך אקסל עם הנתונים שלכם יפתור את הבעיה? אל תהיו מגניבים ושיקיים - תהיו חכמים.